נקודת זכות לרווקים

שׁוּב לַטֶּבַע. 
סְחֹר הֲמוֹנֵי אָדָם וּתְנוּעָה פְּקוּקָה בְּחֶלְקַת
עֵצִים וּבַעֲלֵי כָּנָף. כַּמָּה עוֹד תּוּכַל לְהַצִּיל
מֵהַגּוּף הַזֶּה? אֵינְךָ צָעִיר, פְּרָס אֶחָד 
כְּבָר הֻכְרַז עַל רֹאשְׁךָ. 
לְיַעֲקֹב כָּתַבְתִּי, אֲוִירִית רָחַקְנוּ אֲבָל בְּעֶצֶם
קָרַבְנוּ: מֶרְחַק יָד מֵעֲצֵי תְּאֵנָה, מִתְבּוֹלְלִים
בֵּין רוּחוֹת חָפְשִׁיּוֹת וַאֲבָנִים 
לְלֹא תַּכְלִית; גַּם פֹּה לוֹבְשִׁים 
מְעִילִים עָבִים, הַשְּׁכֵנִים
רוֹדִים דְּבַשׁ.