חותם מים

ולפנינו הימים

אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּתֵּר,
רָאשֵׁי הַיְּלָדִים בְּגֹבַהּ חַלּוֹנוֹת,
וְכָל דָּבָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר
נִקְלָט בְּאָזְנֵיהֶם הַנְּבוֹנוֹת.

שׁוּב אֵינֶנּוּ אֵלִים גְּדוֹלִים,
חָזַרְנוּ אֶל מִדַּת
אָדָם חַוָּה הָרְגִילִים
בִּדְמוּת מִקְלַט מְעַט.

וּכְשֶׁאוֹר יַלְדוּתָם חוֹלֵף בַּשַּׁעַר,
יַחַד נְבָרֵךְ עַל שֶׁצֶף הַנָּהָר
כִּי הַמַּיִם רַבִּים, רַבִּים הַמַּיִם

וּשְׁאוֹנָם אֵינֶנּוּ חַף מִצַּעַר
(בְּמוּזִיקָה דָּבָר אֵינֶנּוּ זָר),
וְהַיָּמִים תָּוִים הוֹוִים עֲדַיִן.