שושנה שושנה שושנה

א וְעִם מוֹתֵךְ, אִמָּא, לֹא הָיוּ מִלִּים בִּסְבִיבָתֵנוּ (גם לא במחבואינו)
וְיָדַעְנוּ אֶת שְׂפַת הַבֶּכִי, אַךְ לֹא יָדַעְנוּ אֶת שְׂפַת הַהוֹדָעָה
בָּרַבִּים: ב וְכָל גּוּפֵנוּ מוֹדַעַת אֵבֶל בְּגוֹפַן שֵׁם מִשְׁפַּחְתֵּנוּ,
וְנִכְנַסְנוּ אֶל תַּבְנִית הַמּוֹדָעוֹת בַּמִּרְשֶׁתֶת וְהֵזַנּוּ אֶת שְׁמֵךְ,
וּמֵת יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵלִי וְקָמָה לָהּ שׁוֹשַׁנָּה שָׁרַבָּנִי.


אמא שלי מתה. כך, בקיצור, מבקש אודי שרבני לסכם את ספרו. אבל למוות קודמים החיים, ועל החיים בוחר המשורר לספר. באריכות. באדיקות. בכאב. באהבה. על חיי אמו הוא כותב, על חייו, על כל מה שקשר ביניהם, על מה שהפריד, וגם על ישראל מסוף שנות ה־70 והלאה: הנופים הרגשיים שהקיפו אֵם ובנה מילדות ועד שׂיבה.
שושנה שושנה שושנה הוא מעשה־שיר חד פעמי, כמו חייו של אדם. זו פואמה משוכללת ונוגעת ללב, דיוקן אינטימי של אדם ושל החלל הנפער בחיי יקיריו ובנפשם בלכתו.
שושנה שושנה שושנה הוא ספרו השביעי של אודי שרבני (1976), זוכה פרס ברנשטיין לשירה (2025), פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול (2024), ועוד. ספר הפרוזה השני שלו, יש לך בשביל מה, נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר (2016).
שושנה שושנה שושנה הוא זוכה פרס אקו"ם ע"ש נתן יונתן לשנת 2026.