טיפ טיפוס

“וואו!” ביילי מוחאת כפיים בקול. טוב שיש בלוטוס. “אני מכירה מצוין את הטיפוסים האלו. הם ענקיים, כובשים, עם כוחות בלתי נדלים שאת מרגישה לידם אפס. ויוצאת מדעתך מקנאה”. “לא זה מה שקורה לי”. פרידה באותה תנוחה מרוכזת על הספה. “נס שאני לא השוויגער שלך”. ביילי מעזה לומר. “היית בורחת ממני?” — “את מכירה את הנפשות הפועלות”. יהודיתי פותחת את המקופלת שבידה. תנועותיה קלילות, מלאות שמחה. “ואת לא נבהלת ממצבי הרוח שלי. לא מהכרזות דרמטיות. לא מאנשים שמכתיבים דעות. ולא מאנשים שמתמוטטים מהן… ולא מכלום בעצם. את סוג של קיר”. אם גם את שואלת את עצמך למה אנחנו שונים? למה יש טיפוסים שכל כך בלתי אפשרי להסתדר איתם? ומה עושים, כשהקרובים לנו משתייכים לאב טיפוס אחר מאיתנו? בשבילך נולד ‘טיפ – טיפוס’. ספרה השלישי של המחברת כ. זכות. חבר לספר ‘רגישות במרכז’ ולספר ‘לאחות’. ללמד על התהליך היפה שניתן לעשות על אף ולמרות. על הנפילות שהיו ויהיו בדרך. על טיפה ועוד טיפה, שמצטרפות בעקביות ובהתמדה. כי אין שום טיפ לקפיצת הדרך, רק טיפוס.