ריחו אחרי הגשם

״זאת הייתה תחילתה של מערכת יחסים זוהרת, שלא חשבתי לדמיין את סופה; מערכת יחסים בַּמַּיִם ובשלג, ביערות ומול האח, כזאת ששגשגה לצד החיים; שִׂמחה מוחלטת שהייתה מאוזנת היטב, אך לא האריכה ימים.״

מודעה קטנה בעיתון מקומי לוכדת את עינו של סדריק ספן־דפור: גורי כלבי־הרים בֶּרְנִיזִיים מחפשים בית חם. סדריק, מטפס הרים החי באלפים הצרפתיים, מורה להתעמלות רווק ובודד, מגיע לראות את הגורים, ומתאהב מייד בגור אחד, בעל קולר כחול, שמדלג מעל אֶחיו כדי להגיע אליו.

סדריק קורא לגור אוּבָּק, שפירושו בצרפתית "המדרון הצפוני של ההר", המדרון הגשום והמעונן. אבל הגור הקטן מביא לחייו של סדריק דווקא חוֹם ואור, והופך אותם על פיהם. סדריק ואובק יוצאים לשוטט יחד בהרים, להכיר יחד את הטבע; הם מגוננים זה על זה, שותפים לחוויות חדשות, ומתקשים להיפרד. הקשר החזק ביניהם, בין אדם לכלב, ממלא את חייהם בתחושות סיפוק ושמחה.

שלוש־עשרה שנים חיים סדריק ואובק יחד, חיים שלמים ומלאים. לימים, סדריק מתאהב במתילד, שמתאהבת גם בו וגם באובק. הם מצרפים אליהם שתי כלבות קטנות, והופכים למשפחה, שחווה יחד את ההרפתקאות, את הדאגות ואת השמחות.

בכתיבתו הפיוטית והמעמיקה, נוגע סדריק ספן־דפור בלב כל אוהבי בעלי החיים ואוהבי בני האדם באשר הם. ריחו אחרי הגשם

הוא הרהור אינטימי על חיים מלאי שמחה שחולפים מהר מדיי, על כאב הפרידה הצורב, ועל כוחה המְשנה של אהבה ללא תנאי.