שְׂדֵרוֹת מְצַיֶּרֶת אֶת קֵיסָרְיָה
יָפוֹ וּמִגְדָּלֶיהָ
אֵילַת וְדוֹלְפִינֶיהַ
חוֹקֶקֶת אוֹתָן בִּמִגוּנִיּוֹת בֵּטוֹן
בְּעַרְבוּת אַהֲבָה.

מִי יְצַיֵּר אֶת שְׂדֵרוֹת?

עַל לוּחַ לִבְּכֶם כִּתְבוּנוּ
צַיְּרוּנוּ וְזִכְרוּנוּ
וּבְיָמִים אֲדֻמִּים
תְּהֵא אַהֲבַתְכֶם
פַּת בְּסַלֵּנוּ.

שירי הספר ׳צבע אדום׳ מאת חנה שנהב הם שירי מקום. שירי עדוּת ממרחב הסופג מזה עשרים שנה ירי רקטות מרצועת עזה הסמוכה.
שירי הספר הם הריצה במדרגות, הממ״ד המתוח, החור שנפער בקיר הסלון, ועם זאת, הם האופק הירוק בנחל שדרות ופריחת הנופר בכיכר. שירתה יונקת מן המקורות ונעה בין הלל לזעקה, בין קינה לאמונה ותקווה לכיפת שלום תחת כיפת ברזל. שנהב מביעה באומץ ובכאב מציאות של שגרת חירום מתמשכת ובלתי נסבלת. היא משרטטת דיוקן של עיר על תוויה היפים ועל סדקיה ושבריה וחושפת את סודות החוסן של תושבי שדרות.
זהו ספר חשוב המשמיע את קולה של העיר שדרות, קול מעורר ומתריע, על רקע קול אזעקות צבע אדום.