קורות מלחמת העצמאות

קורות מלחמת העצמאות הוא ספר יסוד בתולדות ישראל בראשיתה. הספר מתאר תיאור רצוף, עדכני ותמציתי, את קורות מלחמת העצמאות תש``ח. הספר מתמקד בהיסטוריה המבצעית, אך משלב את המהלכים הדיפלומטיים והמדיניים הנלווים אליה. הקרבות הם נקודת המוצא לתיאור, אך כרקע להבנתם הובאו בכל שלב ושלב תיאורי הכוחות הפועלים, ארגונם, ציודם וחימושם וכן התפתחויות המדיניות, אשר השפיעו על המהלכים הצבאיים והושפעו מהם. מקום מיוחד מוקדש להיבטים הלוגיסטיים של ניהול המלחמה: תע``ש – התעשייה הצבאית, המחתרתית והגלויה הרכש והבאתו לארץ מימון המאמץ המלחמתי מהלך הגיוס. הספר מפתח במבוא היסטורי ובתי אור הישוב, הארץ, והגורמים הצבאיים והמדיניים ערב המלחמה. בהמשכו סוקר הספר את המלחמה בסדר כרונולוגי, בהתאם למעבר היוזמה מן הצד הערבי אל הצד היהודי וחוזר חלילה. הספר מתבסס הן על מקורות ראשוניים, אשר בחלקם נחשפו רק בשנים האחרונות ממש, והן על הפרסומים הרבים שנתפרסמו, בהם ספרי חטיבות וחילות, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, יומנים ואוספי מסמכים, מחקרים כוללים ומונוגרפיים. מדבריו של הגנרל ס.ל.א מרשל, ההיסטוריון הראשי של צבא ארה``ב: ``לורך מדבר על הערבים תוך הבנה, גם כשהם ניצבים מולו כאויבים והוא מכבד את האמת, גם כשאינה נעימה, לורך העניק לנו את התיאור היחיד, המראה כיצד תוך כדי מבחני אש מתפתח צבא מודרני ומתעצב מתוך נחישות החלטה להתנגד, וכיצד אומה יוזמת ומגדירה מדיניות תוך הליכה יד ביד עם הצבא – אולם מבלי לתת בו אמון ללא מצרים``. על המחבר נתנאל לורך, יליד 1925, עלה ארצה עם הוריו, ד``ר מרדכי לורך, משפטן וד``ר חנה לורך, בלשנית, בשנת 1935. למד בבית הספר ``מעלה`` ובבית מדרש למורים ``מזרחי``, וקיבל תעודת הוראה בשנת 1943. בשנת 1951 סיים את לימודיו לתואר מוסמך בהיסטוריה – בהצטיינות יתרה, באוניברסיטה העברית. ב1985-, לאחר פרישתו משירות המדינה, זכה בתואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. עבודת הגמר שלו, ``מדינה קטנה מול מעצמה גדולה``, זכתה בפרס יצחק שדה לשנת 1989. הוא הצטרף להגנה בשנת 1941 ושימש כמפקד פלוגה בגדנ``ע. התנדב לחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה) בשנת 1944 שוחרר ב1946- ושב לשרת בהגנה בתפקידי מודיעין ובעת מלחמת העצמאות, בחיל הרגלים. שימש בין השאר כמפקד נוטר-דאם, בעת הדיפת ההתקפה העיקרית של הלגיון הערבי אל עבר ירושלים היהודית. היה בין קציני המכונות הכבדות הראשונים בירושלים. על פעילותו בשיתוק התותח של שער יפו זכה לשבח ממפקד החזית. ב1952- מונה כשלישו של הרמטכ``ל ר``א יגאל ידין, ייסד את ענף (לאחר מכן: מחלקת) היסטוריה בצה``ל ופרש למילואים בדרגת סא``ל. ב1955- עבר לכהן בשירות החוץ. בין תפקידיו: קונסול בלוס אנג`לס, ממונה בציילון (סרי לנקה), בגיל 35 הקים את מחלקת אפריקה ועמד בראשה, שגריר בפרו ובבוליביה, מנהל מחלקת ההסברה ומנהל המחלקה לאמריקה הלטינית. בראשית 1972 מונה על דעת כל הסיעות בכנסת למזכיר הכנסת, וב1981- נבחר כנשיא איגוד מזכירי הפרלמנטרים, על אף איומי החרם מצד מדיניות ערב. מאז פרישתו בשנת 1983 שימש כעמית מחקר במכון טרומן באוניברסיטה העברית וכמרצה באוניברסיטת בר-אילן, בנושא מלחמת הערבים בישראל מאז 1920. הוא היה גם מרצה מיוחד, במסגרת תכנית תלפיות, לתורת הבטחון של ישראל. כיהן כנשיא המכון לקשרי תרבות ישראל אמל``ט וכראש מועצת תנועת סובלנות. נתנאל לורך חיבר ספרים רבים, קרוב למאה חיבורים ברמה האקדמית ומאות מאמרים אחרים, שרובם עוסקים בתולדות מדינת ישראל מהיבטי ההיסטוריה הצבאית וחלקם בתולדות הדיפלומטיה והמדינאות בישראל. ספרו האוטוביוגרפי ``היום יפנה`` ראה אור זמן קצר לפני פטירתו ב25- ליוני 1997.