מלחמה משלהן

"ניסיתי לעלות בקשר וראיתי שאני לא מצליחה לדבר, ואז הבנתי שהלסת שלי יצאה מהמקום, האוזן שלי מדממת מקרע בעור התוף ונכנס לי רסיס בגב. דחפתי את הלסת שלי בחזרה למקום וטיפלתי במ"פ הפצוע קשה". סמ"ר אורית חן, פרמדיקית, חיל הנדסה

בבוקר 7 באוקטובר 2023, כשאלפי מחבלים פלשו לישראל, נשים צעירות מצאו את עצמן בחזית הקרב. תצפיתניות במוצבים שנהפכו לחזית, טנקיסטיות על גבול עזה ולוחמות הגדודים המעורבים עשו היסטוריה.

עבור הלוחמות הישראליות, הקרבות של 7 באוקטובר לא החלו באותו בוקר.

הקרב הראשון של כל לוחמת בישראל הוא לא מול מחבלים, אלא קרב משפטי וציבורי. גם אם הלוחמת עצמה לא נאבקה בשוחות בג"ץ – כדי להגיע לשיבוץ לשירות בטנקים, בחיל האוויר או בחי"ר – היא ניצבת על כתפי לוחמות שקדמו לה וניהלו מאבק משפטי כדי לפלס את הדרך לשירות קרבי. 

במלחמה משלהן מתחקה טל שניידר אחר שני הסיפורים של הלוחמות הישראליות השזורים זה בזה: סיפורי הלוחמות בקרבות 7 באוקטובר ובמלחמות בעזה ובלבנון שבאו לאחר מכן, לצד המאבק רב־השנים על שילוב נשים בתפקידי לחימה.

- מדוע במשך עשרות שנים נתפסו הלוחמות כאיום על עוצמתו של צה"ל?
- איך צמח מספר הלוחמות בצה"ל ל־20 אחוזים מהכוח הלוחם ומי אמור למלא את מקומן אם יודרו משדה הקרב?
- כיצד תפקדו הכוחות המעורבים בתנאי לחץ וצפיפות בסמטאות עזה?
- מדוע דווקא הכאוס של בוקר 7 באוקטובר אִפשר את גבורת הלוחמות? 
- כיצד הצליח צה"ל לשלב יותר לוחמות בזמן שרבנים דווקא נאבקו לצמצם את נוכחותן בשדה הקרב?

טל שניידר היא כתבת מדינית ופוליטית ב"זמן ישראל". לאחר 7 באוקטובר חזרה אל המוצבים שנכבשו, אל החמ"ל שנשרף, אל הטנקים ואל שדות הקטל בעוטף עזה ופגשה את הלוחמות והקצינות שלחמו בגבורה. מלחמה משלהן הוא ספרה הראשון.