שְׁמִיל עָמַד לְיַד תֵּבוֹת הַדֹּאַר, קָרָא מִכְתָּב וְהַשְּׂפָתַיִם שֶׁלּוֹ רָעֲדוּ. מָה קָרָה? מָה גָּרַם לוֹ לַעֲמוֹד שָׁם וּלְהִתְרַגֵּשׁ כָּל כָּךְ? כְּשֶׁגִּלִּינוּ מָה כָּתוּב בַּמִּכְתָּב, הֶחְלַטְנוּ לַעֲרוֹךְ הַפְגָּנָה לְמַעַן שְׁמִיל. הַפְגָּנָה שֶׁל אַהֲבָה. כָּתַבְנוּ שְׁלָטִים גְּדוֹלִים (כֵּן, כֵּן, בְּסִינִית!), עָמַדְנוּ בַּחוּץ וְצָעַקְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶת שְׁמִיל.אֵיךְ כָּתַבְנוּ בְּסִינִית, וּמָה קָרָה בַּסּוֹף? אַתֶּם מֻזְמָנִים לִקְרוֹא.