"פתאום כבו כל האורות. זכרתי שעכשיו בוקר סתווי ואיש לא הדליק כל אור. ובכל זאת כבו כל האורות. רק מנורה אחת דלקה, כאילו בתוכי, והיתה דממה מופלאה."

תרצה אתר (1977-1941) מוכרת לקהל הקוראים הישראלי כמשוררת, סופרת ילדים ומתרגמת, כמי שחיברה מלים לשירים מולחנים רבים ואהובים, וכבתם של המשורר נתן אלתרמן ושחקנית התיאטרון רחל מרקוס. בספר זה רואים אור לראשונה כתבי יד גנוזים שהתגלו בעזבונה, וכוללים את יצירתה בפרוזה. זוהי הזדמנות ראשונה מסוגה להתוודע אל קולה האחר של אתר, שלא בא לידי ביטוי ביצירותיה המוכרות.

מרבית היצירות המובאות כאן נכתבו בשנות השבעים. לצד קטעים בדיוניים, אתר מגוללת בהם זכרונות משנות ילדותה, מחוויותיה כאשה צעירה ומחייה כאם. בכל הטקסטים מורגשת מצוקה נפשית עמוקה המפעפעת מתחת להתרחשויות היומיומיות ביותר.

כאן מתגלים כשרונה ומקוריותה של אתר כיוצרת בפרוזה, בעלת טביעת עין רגישה למראות, לתחושות ולניואנסים, עם ההומור הדק והכאוב החבוי בקולה – קול ייחודי ומורכב, חם, חכם ואינטימי.

ד"ר שירה סתיו, חוקרת ספרות מאוניברסיטת בן-גוריון, ערכה והוסיפה אחרית דבר.

"הספר בהחלט מזמן לאוהביה היכרות עם פן חדש, לא מוכר, ביצירתה של מי שהיא בסופו של דבר יוצרת מורכבת למדי".
(פאר פרידמן, מעריב, אוגוסט 2010 )