מה שהשאירה מאחור

בעליית הגג של וילארד, מוסד ציבורי לחולי נפש שנסגר לאחר יותר מ־100 שנות פעילות, ממתינות מאות מזוודות מאובקות. הן שייכות לאנשים שנכנסו בשעריו ומעולם לא שבו לקחת את חפציהם.
וילארד, ניו יורק, 1995. לשם מגיעה איזי סטון בת ה־17 עם הורי האומנה החדשים שלה, עובדי המוזיאון המקומי, כדי לסייע בקטלוג החפצים הנטושים. עבור איזי זהו הרבה יותר מפרויקט תיעוד: לפני עשר שנים ירתה אמה באביה למוות בשנתו, ומאז היא סירבה לראות אותה וחיה בצלו של הפחד שמא אי־השפיות שהחריבה את משפחתה מסתתרת גם בתוכה. בין תצלומים דהויים, בגדים ישנים ומכתבים שלא נפתחו, איזי מגלה את מזוודתה של קלרה קרטרייט, ואת היומן שהותירה אחריה.
ניו יורק, 1929. קלרה היא צעירה נועזת ממשפחה אמידה, המבקשת לבחור בעצמה את עתידה ואת הגבר שתאהב. כשהיא דוחה את הנישואים שהוריה תכננו עבורה ומתאהבת במהגר איטלקי, אביה מכריז עליה כבלתי שפויה ושולח אותה למוסד פרטי לסובלים ממחלות עצבים. בעקבות מפולת הבורסה הוא מאבד את הונו, וקלרה מועברת לווילארד – מקום שבו די במילה של גבר כדי לכלוא אישה, אך גם האמת כולה אינה מספיקה כדי לשחרר אותה.
ככל שאיזי נשאבת אל סיפורה של קלרה ונחושה לגלות מה עלה בגורלה, היא מתחילה לזהות קווי דמיון מטרידים בין חייהן. אם קלרה מעולם לא היתה חולה בנפשה, האם ייתכן שגם המעשה האלים של אמה מסתיר אמת אחרת? והאם פתיחת המכתבים שהושתקו במשך עשרות שנים תוכל לשנות את גורלן של נשים משני דורות? התוצאות הבלתי צפויות מטלטלות.
מה שהשאירה מאחור הוא רומן היסטורי סוחף על אהבה, אימהוּת, שתיקה והאומץ להשיב לנשים את קולן.
אלן מארי וייזמן היא מחברת רומנים בדיוניים היסטוריים שזכו לשבחים, הפכו לרבי מכר, ותורגמו ל־18 שפות. ספרה ציידת היתומים ראה אור בעברית בהוצאת מטר.
"מדהים... חוויית קריאה נפלאה"
– The San Francisco Book Review