בכל קיץ הן חוזרות הביתה. שלוש אחיות, שלושה סיפורי חיים: ויולט, מתילד ולואיז. הן קרובות מאוד זו לזו, אבל משהו בכל זאת אינו פתור במערכת היחסים הזאת. השנים עשו את שלהן.

בכל שנה, בבית הקיץ המשפחתי בלה גאריג, שבו חוו את שעותיהן היפות ביותר, מתרחש הקסם שוב. הנשים הבוגרות שהן היום הופכות בן רגע לילדות השמחות ונטולות הדאגות שהיו אז. הן צוחקות, הן משחקות, הן משוחחות. אבל בקיץ הזה, אולי לראשונה בחייהן, הן מדברות באמת. אולי זה הגיל, או הזיכרונות העכורים והסודות הבוערים שצפים, ואולי הן מבינות סוף-סוף שהן יכולות לדבר על הכול: על הזוגיות שהסתיימה בכאב, על המחלה שתקפה פתאום, על מה שנראה כמו סוף ובכל זאת מתברר כהתחלה חדשה. אבל האם הן יכולות גם לסלוח?

האחיות הנהדרות שלי הוא ספר חם ואנושי על כוחה של אחוות אחיות, על קרבה שמנצחת את כל הקשיים והסודות, על היכולת לקבל זו את זו למרות השנים, השינוי, הזמן שחלף. 

זהו ספרה השישי של אדל ברו, סופרת ועיתונאית צרפתייה, וגם המצליח שבהם. מאז ראה אור הוא נמכר במאות אלפי עותקים בצרפת לבדה, ותורגם לשפות רבות.