מה שנשאר

אדם חי את חייו ומקיים שנה אחר שנה שגרת עבודה ונישואים, עד שמזכיר לו לבו כי כל זה תלוי על בלימה. דניאל דרורי, איש עסקים מצליח, מאושפז בבית חולים לאחר התקף לב, ומשם הוא מתחיל לסקור לאחור את הדרך שעבר משכונת המצוקה שגדל בה: היכן היטיב לעשות והיכן שגה, ואילו שגיאות אולי עוד אפשר לתקן לפני שיהיה מאוחר מדי. מעל לכולן מזדקרת אהבה ישנה מן השנים שעוד היה איש צעיר, אהבה שטלטלה את כל ישותו, ושלושים שנות נישואיו, עם כל ההישגים שהשיג בהן, מתגמדות לעומתה.

כשישתחרר מבית החולים לא יוכל להמשיך לחיות את חייו כקודם. זר בביתו ששינה את פניו ובעירו שהתחלפו תושביה, יצא לחפש את אהובתו הישנה בהחלטה נחושה לא להניח לה שוב להישמט מידיו.

האם יצליח בכך? ומה חוללו בו ובה כל השנים שעברו עליהם? ברומן עז רגש, סוער ומפוכח כאחד, מוליך אלי עמיר את קוראיו צעד-צעד עם גיבורו השובה לב בגעגועיו, בחולשותיו, באהבתו הגדולה שאינו מוותר עליה.

קרואיו הוותיקים של עמיר ימצאו כאן גם כמה מן הנושאים שהעסיקו אותו בעבר מוארים באור חדש, עכשווי; אחרים יגלו סופר שבצד פיכחונותיו עוד מפעם בו להט של צעירים. אלי עמיר, מבכירי הסופרים כאן, מחברם של רומנים שהיו לאבן דרך בספרות העברית, מצליח להתחדש ולהפתיע בספר שקשה להניחו מן היד.