קלשניקוב

יש לו שמונה חלקים, תחזוקתו פשוטה ביותר, קצב האש שלו הוא 650 כדורים בדקה ובמדינות רבות עלותו נמוכה מזו של תרנגולת. מאז הומצא בברית המועצות ב־1947 ועד היום הפך הקלשניקוב מאמצעי לחימה לסמל של מהפכה וטרור ולאייקון תרבותי המתנוסס על בקבוקי וודקה וחולצות טריקו .

העיתונאי מייקל הודג´ס יוצא למסע אחר תולדותיו של הרובה ומתחקה על גלגוליו השונים באמצעות האנשים שאת חייהם שינה לבלי הכר —
מהחווה בגבול קזחסטן־מונגוליה שבה נולד מתכננו, מיכאיל קלשניקוב, דרך חייל הווייטקונג שמנסה לחמוק מהפצצות האמריקנים; הצלם הצרפתי שמתעד את ההרג בגדה המערבית והילדים־החיילים בסודאן, ועד יחסי הציבור שזכה להם בקולנוע ההוליוודי והתהילה שקנה לו בתרבות הגטאות השחורה בארצות הברית .

בכתיבה אינטליגנטית ופוקחת עיניים הודג´ס ממקם את הקלשניקוב בהקשרו ההיסטורי, מציב אותו בתוך המערכה הדיפלומטית והיחסים המדיניים של תקופת המלחמה הקרה, מתאר את התהליך שבו נעשה מזוהה כל כך עם התנגדות חמושה במוקדי סכסוך שונים, בהם אפגניסטן, צ´צ´ניה ועיראק, עומד על חשיבותו הכלכלית וממחיש כיצד כוח, פוליטיקה ולהט משתלבים בסיפורו של כלי נשק שעיצב את העולם המודרני .