מוג’תבא השני

המערכה מול איראן מעולם לא הייתה עניין של הברקה רגעית או מזל עיוור. זו מלחמה ארוכת שנים שנבנתה בסבלנות אין קץ בחדרים סגורים מרוחקי עין. מאחוריה עמדו שנים של פעילות ענפה. טוויית רשתות
מודיעין והכנה מדוקדקת של מכונת המלחמה ליום פקודה. בעת המערכה הגדולה הזו הייתי חלק מהממשלה שקיבלה מספר ההחלטות גורליות. תקיפת עזה ושחרור החטופים. מבצע הביפרים שהפתיע גם את החיזבאללה וגם את העולם. חיסול נסראללה בבונקר שלו. מחיקת המטוסים והנשק של הצבא הסורי. הכרתת ראשי הח’ותים בתימן ועוד
החלטות רבות אחרות שאי אפשר לספר עליהם עדיין. אין ספק שהגדולה מכולן הייתה ההחלטה לתקוף את איראן ומתקני הנשק הגרעיני שלה. בעת ההחלטה שמנו מול עיננו את הערכות המודיעין על מאות ואלפי הרוגים שעלולים להיות בישראל. לא קל לקבל החלטות כאלה. הממשלה הבינה שעם ישראל נמצא בסכנה קיומית מצד שונאי ישראל מסוגם של היטלר וחבריו. את ההחלטות הללו קיבלו שרי הממשלה עם תפילה. כולנו הבנו שצריכים לפעול בכל היכולות שלנו, ולה’ התשועה. שרים דתיים ושאינם מוגדרים כאלה התפללו באותן שעות, והתפילות התקבלו. שום מטוס ממטוסינו ושום טייס לא נפגע. ארוע שאין לו אח ורע בתולדות המלחמות העולמיות.

הספר שלפניכם, נשען על המציאות הזו ולוקח אותה אל גבולות המותחן והדמיון. הוא מתאר מציאות שבה איראן ניצבת רגעים ספורים מפצצה גרעינית, ומבצע כמעט בלתי אפשרי שנועד להציל את העולם כולו באמצעים שרק ישראל יכולה לחשוב עליהם. אני מזמין אתכם לצלול אל סיפור שזור באהבת הארץ, באומץ לב, ובאמונה בלתי מתפשרת
בנצח ישראל. עמיחי אליהו