אחמד קרא ב"הארץ" שמוקמת קרן הון סיכון שמיועדת למגזר הערבי. הוא החליט להראות להם את הסטארט-אפ שהקים עם חבר מהכפר. הפגישה היתה טובה, יחסית: "המשקיע אמר לי שהוא לא רוצה את החברה אבל שהוא רוצה אותי". כך מתחיל סיפור השקעה בסטארט-אפ של ערבי ישראלי.

 

מה קורה כאשר, מתוך כוונות טובות וגם רצון לשפר את תדמית המדינה בחו"ל, נפרץ חור בגדר המפרידה בין עולם ההייטק לערבים אזרחי ישראל? מה קורה כאשר הממשלה, עמותות, אנשי עסקים, קרנות הון סיכון ויזמים, מנסים להגדיל את מעגל ההשפעה של ההיי-טק כך שיכלול גם ערבים בישראל? איך נראים חיי היום יום של ערבים, אנשי היי-טק, בישראל – והאם היי-טק יכול לשנות אותם ואת מקומם של הערבים בחברה הישראלית?

 

כוונות טובות מבוסס על שלוש שנים של השתתפות וצפייה בהיי-טק הערבי בישראל. הוא מספר על יזם ערבי שיוצא לגייס את המיליון הראשון, על יזמים ערבים המנסים להתמודד עם הכניסה לזירת הטכנולוגיה, על עמותות המנסות להגדיל את מעגל התעסוקה הערבי, על מי שהיו הראשונים לעבוד בעבודות שהיו שמורות עד אז ליהודים, על מי ששוכרים ערבים לעבודה בהיי-טק ועל מיליון הפרטים הקטנים, שאינם קשורים להיי-טק כלל, המרכיבים את חיי היום יום של ערבים בישראל.