חגים, אוכלים ומטיילים מיועד לכל המשפחה, לצעירים שאינם יודעים לשאול ולהורים שאינם יודעים לענות, למבוגרים שגדלו על מסורות בית אבא־אמא, לצברים ולעולים, לתלמידים ולמחנכים, וגם ליהודי התפוצות, ומציע להם חיבור "ידידותי" ונגיש אל בסיסם של שורשי התרבות, הדת, הפולקלור והחברה.

בניגוד למרבית ספרי החגים, שנכתבו עבור ילדים או בידי רבנים ואנשי דת, חגים אוכלים ומטיילים מציג גם את המקורות הזרים שמהם שאבה היהדות את חגיה, ומתאר את התהליך המורכב שבאמצעותו השכילה היהדות לעבד את החגים שנחגגו בסביבתה ולהפכם לטקסים בעלי משמעות לאומית, תרבותית, דתית וחברתית. כך למשל, טקסי חג הסוכות היו במידה רבה חיקוי והטמעה של פסטיבלים שקיימו חברות חקלאיות אחרות עם תום עונת הקציר, ובהם הודו לאלים על היבול שהעניקו בשנה שחלפה והתפללו לפניהם שיורידו גשמים בשנה החדשה. באותו אופן, לא מן הנמנע הוא שעלילתה של מגילת אסתר אינה הסיבה לתחפושות ולמוטיב ה"נהפוך הוא" אלא דווקא תוצאה שלהן, ושהיא נכתבה כדי לתת גושפנקה רשמית לחגים שכבר נחגגו בתרבות הפופולרית. הספר מראה כיצד גם התנועה הציונית הוסיפה לחגים נופך ציוני לאומי חילוני, כדי לבטא באמצעותם את ערכיה ולגבש סביבם את הלאום המתחדש. כך הפכה מלחמת החשמונאים ביוונים לסמל למאבקו של היישוב בבריטים, ובר כוכבא נתן השראה למורדים שנלחמים כנגד כל הסיכויים.

ומכיוון שחגים בלי אוכל אי אפשר – חגים, אוכלים ומטיילים מגיש גם מתכונים לחג, חלקם "קלאסיים" וחלקם חדשים ומעניינים, כאלה שמרכיביהם או צורתם קשורים למאפייני החג בעדות ישראל השונות, והם מגוונים את הסעודה וצובעים אותה בשפע צבעים וטעמים.

לכל אלה נוספים שפע סיורים ברגל וברכב לכל המשפחה, לא סתם הצעות לנופש, אלא טיולים שיכולים להפוך את החגים לחלק בלתי נפרד גם מהנוף הישראלי: סליחות בירושלים בראש השנה, קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן, שמחת בית השואבה בעיר דוד, קברי המכבים בחנוכה, פריחת השקדיות בט"ו בשבט, נדודים במדבר בפסח, מערות בר כוכבא בל"ג בעומר, טקסי הביכורים והחלב בשבועות, ועוד רבים אחרים.