טארק חג'י (1950) הוא אינטלקטואל מצרי אשר מתגורר בלונדון ובקהיר ופרסם ספרים ומאמרים רבים; ידוע בעמדותיו הליברליות והנוקבות בנושאי דת, פוליטיקה וחברה. ספרו נאורות ערבית ואתגריה (2000) פותח צוהר לרעיונות ולמאבק של ליברלים במצרים, ובמרחב הערבי, במאה השנים האחרונות. בלשון בהירה חג'י מעלה על נס ערכים אוניברסליים של הומניזם, שוויון, פתיחות לרעיונות וטכנולוגיה, כלכלה חופשית, קבלת האחר ושלום. ערכים אלה, אשר לעיתים נתפשים כזרים ומנוכרים לחברה המקומית, עשויים לחלץ את החברה המצרית ממצוקה שאינה גזירת גורל שמקורה באדם הערבי או בדת האסלאם.

את האחריות למציאות החברתית והפוליטית הקשה במצרים תולה חג'י בראש ובראשונה בגורמים פנימיים, ובכך מציע חלופה להסברים הרווחים שלפיהם האחריות למציאות זו נטועה בנסיבות היסטוריות של המורשת הקולוניאלית והסכסוך המתמשך עם ישראל. הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי המדיניות הריכוזית שאימצו קברניטי המשטר המצרי, בכישלון מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בהטמעת ערכים אזרחיים, במשכילים שאינם אלא שכירי עט שמדבררים את עמדת השלטון, ומעל לכל בתנועת האחים המוסלמים שסוגדת לעבר רחוק ושוללת את ערכי המודרנה והנאורות. בתרגום ספרו לעברית רואה חג׳י חלק בלתי נפרד ממאבקו לקידום השקפת עולמו הליברלית, בבחינת תרומה סמלית לקידום מרחב ״טוב יותר במזרח התיכון״.

לספר מצורפת הקדמה מאת פרופ' יורם מיטל מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקריו מתמקדים בפוליטיקה, חברה ותרבות במזרח התיכון, יהודי מצרים, והסכסוך הערבי-ישראלי.