הָלַכְנוּ לַמְּעָרָה כִּי רָצִינוּ לִהְיוֹת עִם מְקִימֵי אִרְגּוּן הַשּׁוֹמֵר. שָׁרוֹן רָצְתָה בְּעִקָּר לִפְגּוֹשׁ אֶת אָלֶכְּסַנְדֶּר זַיְיד. הִיא הִצְטַלְּמָה לְיַד הַפֶּסֶל שֶׁלּוֹ וְחָשְׁבָה שֶׁהוּא מָה־זֶה חָתִיךְ. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ, יְלָדִים שֶׁל הַיּוֹם, עִם מַחְשֵׁב, טֶלֶפוֹן סֶלוּלָרִי וְהַכֹּל, הָיִינוּ לְכַמָּה שָׁעוֹת... רֶגַע, מָה זֶה, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁקִּבַּלְנוּ פִּתְאוֹם הוֹדָעַת טֶקְסְט?"דִיוֹ, חֲמוּדָה!" שָׁמַעְנוּ אֶת הָרוֹכֵב, "אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהַשִּׂיג אֶת הַגַּנָּבִים וּלְהַחְזִיר אֶת הָעֲגָלִים..." שָׁרוֹן תָּפְ סָה בְּיָדִי. "שׁוֹדְדִים גָּנְבוּ עֲגָלִים מֵהַחֲלוּצִים הַיְּהוּדִים," הִיא לָחֲשָׁה, "וְאָלֶכְּסַנְדֶּר זַיְיד רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם לְהַחְזִיר אֶת הָעֲגָלִים. כָּכָה זֶה הָיָה בַּתְּקוּפָה הַהִיא." הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשִׁי וְהִבַּטְתִּי בַּיַּתּוּשִׁים שֶׁחָגוּ בְּמַעְגָּלִים סְבִיב הַנּוּרָה. "שָׁרוֹן..." לָחַשְׁתִּי בְּקוֹל רוֹעֵד, "הַנּוּרָה הַזֹּאת..." "מָה אִתָּהּ?" "אֵיךְ הִיא דּוֹלֶקֶת..." כִּמְעַט נֶחְנַקְתִּי, "אִם בַּתְּקוּפָה שֶׁל הַשּׁוֹמֵר עוֹד לֹא הֵבִיאוּ אֶת הַחַשְׁמַל לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל..."