שיר סיום

"זה לא נורמלי שהשמש זורחת מוקדם כל כך! מה בוער לה?" (נועה)
"טוב, אולי אם הייתי בת של אברך, הייתי מקבלת ממך קצת יותר יחס" (שיפי)
"תעלו לי גם דה-דיימר, תזמינו אקו ואני אעיר את ד"ר כהנוב מהשינה. אני לא רגוע" (ד"ר גולומבק)
"סבתא, את ופשטידה – שלושת הדברים שאני ממש אוהבת" (מיכל)
"בעיקרון, אני אלרגי לרופאים, אבל אתה נראה לי חביב" (הגבוה)
"כמו שאני מכיר אותך, אתה מבין מצוין למה אנחנו רוצים דווקא אותך" (הנמוך)
"מי שיש לו עמוד שדרה מוסרי – יש לו גם גבולות. ואתה עובר אותם, ילד" (יורי)
"יש התרעה רצינית. מתגברים סביבנו את האבטחה, אין רשות יציאה מהמבנה" (רובי)
"לפעמים אני לא יכול להבין אותך, לא צריכים להיות טובים מדי" (פרופ' ברקאי)
"אדוני הרופא, תבדוק את עצמך רגע: אולי אתה פשוט מקנא בו?" (טלי)
"אתה באמת חושב שיש מקום לגרור אותו עכשיו לבדיקה חודרנית? הוא בקושי סוחב נשימה" (ד"ר רוט)
"נועה. אני אוהבת אותך. ודווקא בגלל זה – לא." (סבתא הדסה)