אינם יכולים לעמוד

כשענת (שהיא בעצם חנה), עוברת לגור בירושלים, היא משאירה מחוץ לדלת שלה לא רק את הישוב שעזבה, אלא חיים שלמים שדופקים לה בלי הפסקה בדלת. אבא והקיבוץ נוקשים הכי חזק. מאשימים אותה על מרחק הזוי שאי אפשר לגשר עליו ועל שבירת הלב של הסבא הכי חם בגלובוס שרק רוצה להפסיק לפחד שמישהו יחביא ממנו את הנכדים.

איתן (שהוא בעצם אברהם) בעלה, מפצה על עשרות שנים אבודות והוא במרתון ששם את הטירונות הקרבית שלו בכיס הקטן. ענת מתנשפת בריצה אחריו, לא מצליחה להדביק את הקצב. רונן וחגית שנשארו בישוב מזכירים להם שהמלחמה על החיים היא אף פעם לא רק בשחור לבן. הרבנית בראון שהיא בעצם רחל רחמים לשעבר. מוריה שמפסיקה לראות באמצע החיים. וגולדי שלא חיבקה מעולם אף ילד.

כולם מחפשים מקום לעמוד בו, אבל הם לא תמיד מוצאים, אז הם פשוט הולכים והולכים. אתם מוזמנים להצטרף, אולי בין הדמויות, תמצאו לעצמכם מקום.