ופשוטים הדברים

אמצע שנות התשעים, ירושלים. יאיר, מורה בשנות השלושים לחייו, מוצא עצמו רחוק ומנותק מיסודות חייו: רחוק מאשתו שהייתה לגרושתו, רחוק משני ילדיו, רחוק מהרב ומבית הכנסת השכונתי. לאחר שהוא סוטר לאחד מתלמידיו הוא מפוטר מעבודתו כמורה ונידון לעבודות שירות בבית אבות בעיר. הוא נשאב למעין עולם מקביל, שההיסטוריה והזיכרונות, מה שהיה ומה שיכול היה להיות, חזקים בו יותר מן ההווה.  יאיר נעשה מעורב בחיי שלושה מהגברים בבית האבות, מדובב אותם לספר את סיפוריהם ומבקש להציע תיקון גדול במקום של פצע ושבר. לדידו הסיפור הפרטי, גם כשמעורבת בו אהבה, הוא תמיד רק חלק מתוכנית גדולה יותר, מסיפור לאומי. בעודנו עוקבים בהשתאות אחר מעשיו גם אנו מתקשים להכריע אם יאיר אמנם מבקש תיקון עולם, או שמא מדובר באדם במשבר שרק חלומותיו מובילים את חיפושו אחר משמעות וגאולה. ופשוטים הדברים הוא רומן שנוגע בנקודות השבר והחיבור של ההוויה הישראלית, ובמרכזו מסע של גיבור ייחודי המשכנע בתלישותו. הרומן כולו מיטלטל בין הפרטי והיומיומי לגרנדיוזי, בין אמונה לחוסר אמונה, בין כאב לחסד, בחיפוש אחר פשטותם של הדברים.  שמואל לרמן הוא בעל השכלה תורנית (ישיבה גבוהה) ואקדמית (פילוסופיה והיסטוריה). פרסם בעבר את הרומן ‘כף הקלע’ בהוצאת עם עובד. חתן פרס שר החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית לשנת תש"ס.