השריד שנותר

לראשונה מוצג בפני הקורא העברי מטמון גנוז: סיפורי ביכורים ופרקי רומן בלתי-גמור, שנכתבו ביידיש בידי הסופר היהודי חתן פרס נובל לספרות יצחק בשביס-זינגר במהלך העשורים הראשונים של המאה העשרים. אלו הן יצירות שמעולם לא תורגמו וכמעט שנשכחו בין דפי העיתונים הישנים במזרח אירופה.

הסיפורים מכוונים את מבטנו אל מרתף החיים וחודרים עמוק אל מעמקי הנפש האפלים. פרקי הרומן מסעירים בחושניות הצבעונית שלהם, המשולבת בביקורת מרדנית על חוליי החברה ובהומור שובה לב, ומהלכים על הקורא קסם כסימפוניה בלתי-גמורה המותירה בשומעיה טעם של עוד.

"אני מספר על בני אדם עם יצרים וחלומות, פחדים ותסכולים, תשוקות פראיות וסטיות" – הצהיר בשביס-זינגר בריאיון שנערך עמו ב-1978. קובץ זה מגלה כי קו אמנותי זה הנחה אותו גם שישה עשורים קודם לכן, כשהתחיל את דרכו הספרותית.

סיפוריו האהובים של בשביס-זינגר נוטפים אומץ וכנות. זוהי ספרות שניגודים הנחשבים בלתי-אפשריים דרים בה בכפיפה אחת: ייאוש ותקווה, מרד והשלמה, שנאה ואהבה, ערמומיות וחמלה, ריחוק וקִרבה – כל אלה מתמזגים זה בזה באופן ייחודי ושובה לב על פי חוקיותם החמקמקה של החיים עצמם.

השריד שנותר פורש מסכת מרשימה של אורחות חיים ורעידות אדמה קטנות בתוכן, שנכתבה ביד בוטחת של אדם צעיר, אשר בעט במוסכמות כדי לסלול את דרכו. זוהי מתנה של ממש לקוראים הנאמנים של בשביס-זינגר ומנת פתיחה מעוררת תאבון למי שטרם התוודע ליצירותיו.