על רקע גלי העלייה הגדולים של שנות החמישים נפרש סיפורו של יוסף, עולה חדש מעיראק, הנשכר לעבוד ברשות המים של המדינה הצעירה - עבודה הכרוכה בסיורים באזורי ספר מסוכנים, בנופים פראיים, לצידם של גברים עזי נפש. בד־בבד עושה יוסף את צעדיו הראשונים בכתיבה ספרותית בלשון החדשה שלמד זה מקרוב - העברית.

בסיפור התערותו של יוסף בעולם החברתי החדש שזורות שתי פרשיות אהבה נדירות ביופיין: אהבתו לאינה הענוגה, פגועת־הנפש, מכאן, ואהבתו לסמדר התוססת ומלאת החיים מכאן. הקונפליקט הסמוי מבעבע מתחת לפני השטח לאורך הרומן, עד שהוא מתפרץ לבסוף בצורה מפתיעה וטראגית.