נשות אור וכפור

על סף סיומן של שנותיה בעולם מרגישה מתת סטבסקי שאינה יכולה עוד לשאת לבדה את הסוד המקפיא מימיה בסיביר, המטלטל את חייה ומקרר את קשריה. שמעונה, הבחורה הרווקה שמגיעה להתגורר בביתה ונוגעת ברבדים עמוקים בתוכה, הופכת לאשת סודה הראשונה. שמעונה עצמה, שתעלומת שמה המוזר מקשה עליה למצוא את שאהבה נפשה, פונה ליהודית, אחות במקצועה ושדכנית לעת מצוא. לבה הרחום של יהודית יוצא אל הבחורה העדינה, כמו גם אל חנה, הילדה האבודה שלעזרתה היא נחלצת, אך מול אמה החורגת – נותר לבה קפוא. וחנה, היתומה הטרייה, שובה את לב כל המבוגרים שסביבה, אך לאחותה אינה מצליחה להתקרב, ועל אובדן הוריה אינה מסוגלת לדמוע.

נשות אור וכפור נוגע בתיאורים עדינים בסיפוריהן של ארבע הנשים הללו, שתחנות חייהן משתלבות זו בזו, וכולן רוצות להספיק את הרכבת. כל אחת מהן שולחת אורה אל רעותיה, ואט־אט מתמוסס הקיפאון, ומתוך הכפור נרקמים קשרים חדשים המחממים את הלבבות.

בתוך שמונת ימי החנוכה מוארת מחדש המערכת המשפחתית והנשית, ומציפה את המורכבות שברגשות הקנאה והאשמה, כמו גם את אהבת האמת שקיימת מעל הכול וגוברת על משוגות העבר. גבורות שנחצבו בצל מלחמת עולם נושקות בנצח, וחושפות עד כמה איתנה השרשרת המחברת בין הדורות.