אל מול הלילה

תקציר

לוסיל, אימה של דלפין דה ויגאן, הייתה בצעירותה דוגמנית מצליחה: תמיד זוהרת, תמיד מאופרת - תמיד נפלאה. אבל כאשר דלפין גדלה מעט, לקתה לוסיל בדיכאון חריף, שהיה מלווה ברעיונות שווא, למשל שהיא צריכה לחלק את כל הכספה או שהיא יכולה לשלוט במנגנוני המטרו בפריז. מחלת המחלה הייתה חלק בלתי נפרד מילדות של דלפין ואחותה מאנון כמו גם מחייהן הבוגרים. דלפין, שהפכה לסופרת מצליחה, נאבקה לאחר מותה של האם בראיון לכתוב עליה ספר. רבים כל כך עשו זאת בעבר, היא הייתה סבורה שהנושא חבוט וזרוע מוקשים. רק משהבינה דלפין עד כמה הכתיבה שלה קשורה באימה וסיפוריה, נכנעה והתיישבה לכתוב את סיפורה של ילדה יפה שגדלה בקרב משפחה ססגונית שהשמחה התגלמה בה בשיא קולניות, ושנשמעו בה גם ההד העיקש של המתים והרועם של השתיקה. בתוך זמן קצר הספר הפך לרבמכר אדיר. למעלה ממיליון עותקים ממנו נמכרו, והוא תורגם ל23 שפות. "הקורא נשבה בסערה מתחיל ועד סופה של הביוגרפיה המשפחתית הזו, האודיסאה שהיא גם פרטית וגם אוניברסלית. מרתק, מטלטל וחריף." לה פיגרו "הספר נקרא כמו חקירה משטרתית, עם הפיתולים והתפניות בעלילה. אוודה מופלאה לאהבת בת." מארי קלייר "מלא חמלה ועוצמה, וגם כואב ומזעזע... המשפחה הגרעינית מופיעה מוארת כמו תחת מכחולו של רנואר, שוקת חיים כמעט שמספיק להסתיר את סודותיה האפלים." גארדיאן "ככל שמתקדמים בקריאת הספר, הולכת ונפרשת יריעה רחבה ומודגמת יכולת של הסופרת לפתח את הדמויות שלה ולעמוד על קומפלוציות. זהו רומן מדמם, מלא באהבה, שמקעקע את האידיאליזציה של המשפחה." פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג