מה אנו יודעים על יוסף טרומפלדור? שהוא ’גיבור אגדי’; נולד ברוסיה, איבד יד במלחמת רוסיה־יפן, היה מפקד הגדוד העברי בגליפולי, וחרש וזרע וירה ביד אחת ובעיקר, שנפל בתל-חי ואמר, או לא, ”טוב למות בעד ארצנו”, וזהו. מדוע? מפני שזה גורלו של אדם שהופכים אותו למיתוס. קורותיו ומניעיו נכרכים בערפילים. אין תמה אפוא שטרומפלדור כונה ”גיבור חידה”. בעל משכבי בלילות עושה אושרת אסייג־לופז מעשה גדול - אנושית, היסטורית וספרותית. היא מחזירה לטרומפלדור את קורותיו ותכונותיו האנושיות, שהסיפור המיתי גזל ממנו, על שלל פרטיהן וגווניהן. זהו רומן היסטורי מופתי, רחב יריעה, שעלילתו מתרחשת בסערות מלחמת העולם הראשונה, המהפכה הבולשביקית והפרעות באוקראינה. הוא עשיר בעובדות ביוגרפיות והיסטוריות – שחלקן נחשפות כאן לראשונה – ומשלב, בדרך כמו אורגנית, פרטים בדיוניים. במלאכת מחשבת סגנונית משחזרת אסייג־לופז את העברית האותנטית של ראשית המאה העשרים ומפיחה בה חיוניות כובשת. יפה־תואר, אינטלקטואל ובה בעת ציוני מסור לעמו, טרומפלדור מתגלה כאן כאדם מורכב, אמיץ ו... חדור פחדים. סמכותי, כריזמטי ו... ביישן. גבר שבגברים, הכמה לקרבה, אך סגירותו מכשילה אותו שוב ושוב במערכות היחסים שלו עם נשים. אֶמָה לבונטין, הגיבורה הבדיונית שאסייג־לופז בראה ושידכה לגיבור שלה, היא אישה מרשימה לא פחות מטרומפלדור. היא בת למשפחה יהודית רוסית־אנגלית אמידה ואחות צבאית בהכשרתה. דעתנית, מסרבת להיענות או להיכנע לגבולות המגדר התקופתיים ושנונה. הרומן בין השניים מתחיל בסעודות פאר בבית משפחת לבונטין בלונדון, ממשיך באזור כפרי אנגלי. הוא מתפתח ומשתנה ועובר טלטולים חריפים באזורים שונים ברוסיה ובאוקראינה, באיסטנבול ובלבנון – ומגיע לשיאו המפתיע בארץ־ישראל. אני משוכנע - יקשה עליכם להניח מידכם את הרומן המחכים והמענג הזה. גם כי תרצו לדעת מה עתיד לקרות לטרומפלדור ולאמה, וגם כי תתמסרו לסגנונו: עשיר, אלגנטי, מסולסל ושנון, ברוח סגנונותיהן של ג’ורג’ אליוט וג’ין אוסטן.