סאלאם, מאמא

"נשארה לך מקסימום חצי שנה לחיות..."

כך מתחיל סיפורה של נאהיד, גיבורת הרומן "סָאלאם, מאמא", שחובט בקוראיו כמו מכת אגרוף כבר בתחילתו. נאהיד, העומדת במרכז הרומן הסוער הזה, היא גרושה בת חמישים מעיר קטנה בשוודיה, ואם לבת יחידה. היא מתבשרת שיש לה סרטן בשלבים מתקדמים, והרופאה טוענת שלמעשה נותרו לה רק שישה חודשים לחיות. "תסתמי את הפה!" עונה לה נאהיד. "אין לך שום מושג כמה זמן אחיה. את לא אלוהים!"

חייה של נאהיד היו רצופי טרגדיות ואובדנים, וזכרונם צף ועולה בעקבות ההודעה על מחלתה. היא גדלה במשפחה ברוכת בנות באיראן, אך עם עליית חומייני לשלטון נמלטה מהמדינה בשל פעילות מחתרתית, יחד עם בעלה הצעיר ובתם התינוקת. הם מצאו מקלט מדיני בשוודיה, אך ההשתלבות במדינה כפליטים היתה קשה, ובמהרה החלה נאהיד לסבול מאלימות מצד בעלה לשעבר. כעת, כשהיא עומדת על סף מוות, היא מתמלאת בזעם נורא על העולם ועל גורלה – ובמיוחד על בתה, ארם, שמנסה ככל יכולתה להקל עליה, אך לתחושתה של נאהיד לא שותפה לצערה. "אני שוכבת לי כאן והכול סביבי מתמוטט [...] וגם אז היא לא באה אלי בריצה, אלא עומדת מחוץ לחדר."

"סָאלאם, מאמא", מאת גולנאז האשמזדה בונדה, הוא רומן סוחט דמעות על יחסים טעונים וסבוכים בין אם לבת, שמגולל חשבון נפש נוקב של אישה בודדה, ששילמה מחיר כבד על עצמאותה. אישה שלא יודעת איך עליה לחיות כעת ואיך עליה למות. זהו סיפור שכתוב בכנות מצמררת, על אהבה, אשמה וחלומות לעתיד טוב יותר. הוא ספוג כולו בצער ובכאב – אך סופו המפתיע דווקא מנחם. הרומן זכה בפרסים, תורגם ל-25 שפות והוכתר כ"יצירת מופת" בעיתון "הטיימס".