אלרסאא'ל - האיגרות

“מסכן הדוור ההולך ובא בין שנינו כמו מחוג של שעון עתיק. מסכן הדוור שלנו. הוא נטל את האיגרת־הדמעה האחרונה שלך, ואז נתקף מבוכה – איך יעביר אותה אלי?”

במשך שנתיים, ממאי 1986 ועד מאי 1988, החליפו ביניהם שני המשוררים הפלסטינים, מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם, איגרות שהפכו לנכס צאן ברזל של הספרות והפואטיקה הערבית המודרנית. האחד בן אַלְבִּרְוֶה העקור מן המולדת, השני בן אַלרַאמֶה העקור בתוכה. שני חברים שחלקו פעם מרחב ודירה, הפכו מתוך החלטה את המילים לגשר המחבר ביניהם. איגרות על חברות ואהבה, שירה והתנגדות, הפרטי והקולקטיבי, אשר מספרות גם את סיפורו של דור שירי – ובתוכו, ראשד חוסיין, אבּו סלמא, טהא מחמד עלי, תופיק זיאד ואחרים – דור ששאלת מקומם ומיקומם נותרה מסוכסכת ולא פתורה. כמו שאלקאסם כתב לדרוויש: "אני מתבייש בכך שנשארתי, בוש בך שעזבת..."
אלרסאא'ל הוא מסמך מרתק המודע לעצמו, והמתבונן בסוגת הכתיבה של רומן־איגרות תוך כדי ניסיון להשיב על התהייה שבה פתח דרוויש את האיגרת הראשונה: "מה הטעם בחילופי איגרות בין שני משוררים?"

על הכותבים:

מחמוד דרוויש, נחשב למשורר הלאומי הפלסטיני ולאחד המשוררים החשובים בשירה הערבית המודרנית. יליד הכפר אַלְבִּרְוֶה שבגליל (1941), שתושביו נעקרו ממנו בשנת 1948, ושעל אדמותיו הוקמו היישובים היהודיים יסעור ואחיהוד. יצירתו העשירה משתרעת על פני יותר מ־30 כרכי שירה ו־11 ספרי פרוזה, אשר זיכו אותו בפרסים רבים ותורגמו לשפות רבות. נפטר בארצות הברית בשנת 2008 והובא לקבורה ברמאללה. סמוך לקברו הוקם מוזיאון המוקדש לחייו וליצירתו.
סמיח אלקאסם, משורר, סופר ועיתונאי, ששמו נקשר עם המאבק הפלסטיני. נולד בשנת 1939 בעיר זרקא (כיום בירדן) למשפחה שבמקורה מהכפר אַלרָאמֶה שבגליל, שבו התגורר רוב חייו. פרסם יותר מ־60 ספרי שירה, רומנים, מחזות ותרגומים שונים. רבים משיריו תורגמו למגוון שפות. אלקאסם הלך לעולמו בקיץ 2014 בכפרו אלראמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.