"זוג שממשיך רק מפני שהתחיל: האם זה העתיד המצפה להם?

ידידוּת, חיבה, אך שום סיבה אמיתית לחיות יחד – כך זה יהיה?"

בשנת 1965 כתבה הפילוסופית והסופרת הפמיניסטיתסימון דה בובואררומן קצר בשם "אי-הבנה במוסקבה". הרומן מגולל סיפור פשוט לכאורה על זוג נשוי מפריז, בעל ואישה בשנות השישים לחייהם, שמגיעים לחופשה בת חודש בברית המועצות ונאלצים לערוך חשבון נפש ולבחון את מידת אהבתם זה לזה.מסיבות לא ידועות החליטה דה בובואר לגנוז את הרומן. רק ב-2013התפרסם הרומן לראשונה בספר, עורר התרגשות גדולה וזכויות תרגומו נרכשו על ידי עשרות הוצאות חשובות בעולם. כעת, במלאות שלושים שנה למותה של סימון דה בובואר, הרומן רואה אור לראשונה בעברית.

משתי נקודות מבט מתחלפות, של הגבר ושל האישה, מגוללת דה בובוארסיפור על משבר ספק-גורלי ספק-חולף בחייושל הזוג הנשוי. אנדרה הוא היסטוריון עצלבגמלאות ש"איבד את הניצוץ": הוא מפחד להזדקן, שותה יותר מדי ומוטרד מהתפוררות האידיאל הקומוניסטי. אך הוא עדיין אוהב בכל לבו את ניקול, אשתו, מורה שזה עתה יצאה לגמלאותומתקשה להסתגל לגילה ולמעמדה החדש. בצעירותההיתה פעילה פמיניסטית חדורת להט, וכעת, בגיל שישים, ניקול היא אישה דעתנית אך מלאתחרדות.השניים מגיעים למוסקבה כדי לבקר את בתו של אנדרה, מאשה. בהתחלההחופשהמתנהלת על מי מנוחות, אךבזמן שהאב מוצא נחמה בשיחותיו עם בתו, הולכת וגדלה אצל אשתו ניקול תחושת בדידות–עד לאותה אי-הבנה שמאיימת למוטט את אהבתם.

הנושאים שבהם עוסק"אי-הבנה במוסקבה"הם נושאים שהרבו להעסיק את סימון דה בובואר ביצירתה הספרותית וההגותית. אך בשונה מיצירות אחרות שלה שסופרו מפי אישה בלבד, ברומן הזה היא בוחרת לספר את הסיפור מפי שני מְספרים, אישואישה, וגישה זאת מאפשרת להשעות כל נקודת מבט שיפוטית ולהבין– כפי שכותב המתרגםניר רצ'קובסקי באחרית הדבר המצורפת–ש"רק כשאנחנו נעים בו-זמנית בשני המסלולים העומדים להתנגש, אנחנו יכולים לקבל את התשובה 'אין אשמים'."