זמן השכחה

נואה רוצה לחזור הביתה. לכאורה זוהי בקשה הגיונית כשהיא מגיעה מפיו של ילד בן ארבע. אבל שום דבר אצל נואה אינו הגיוני, או קל. הוא מתעורר בצרחות מחלומות בלהה, מסרב בתוקף להתרחץ ומצטט משפטים מספרים שמעולם לא קראו לו ושאינם הולמים את גילו. כאשר מנהלת הגן מטלפנת אל ג'ני, אמו היחידנית של נואה, ודורשת ממנה להתייצב מיד, בזה הרגע, לשיחה בקשר לבנה, חייהם של האם ובנה משתנים בבת אחת לבלי הכר.

גם חייו של ג'רום אנדרסון משתנים בן רגע. הוא יודע היטב מה פירושה של האבחנה הרפואית שהוא מקבל. המחשבה הראשונה שלו היא – עדיין לא סיימתי. מי שהיה בעבר כוכב אקדמי, פרופסור נערץ לפסיכולוגיה, השליך את הקריירה שלו לפח בגלל אובססיה ונהפך לבדיחה מהלכת בקרב עמיתיו למקצוע. אבל אנדרסון לא זז מדעתו. הוא משוכנע שמשהו מתרחש מעבר לדברים שכולם רואים או מבינים ולכן הקדיש את חייו לחקירת הנושא בכלים של מדען. משימתו היא למצוא הוכחה ניצחת לכך שגלגול נשמות הוא עובדה קיימת, וכשהוא פוגש את נואה, אנדרסון חושב שמצא את אשר חיפש.

עד מהרה מוצאים עצמם נואה, ג'ני וג'רום מתדפקים על דלתות במירוץ נגד השעון ומנסים למצוא תשובה לשאלה ששלושתם שואלים את עצמם, בלי לדעת אם ימצאו את מבוקשם.

שרון גסקין כתבה ספר ביכורים סוחף ומעורר מחשבה, אשר עוסק בחרטות של סוף החיים ובתקוות של ראשיתם, וגם בכל מה שבין שני הקצוות האלה. זמן השכחה הוא בעת ובעונה אחת גם מסע מותח אל נבכי הנפש וגם ספר מרגש על הקשר והאהבה האינסופית שבין ילד להוריו