חשמל באוויר

כמעט מדי יום, לקראת שעות הערב, התקבצו בשולי השמים עננים כהים, מסתודדים ונדחקים בפָנים חמּורות, עד שלא יכלו יותר והטיחו את כל מה שאצרו בפרץ קצר וחזק. באחד מימי חול המועד פסח, שלּווה בזרזיף טורדני בלתי פוסק, הֵרים יונתן את עיניו מכותרות העיתון והתנבא בקול קודר: הארץ נעשית משוונית. הים מתחמם, האדים מתרוממים ומתעבים, בקצב הזה עוד נראה גשמים גם בקיץ. והברקים – זה יהיה הסיפור האמיתי. אנשים עדיין לא מודעים לזה, אבל תוך שנה-שנתיים החשמל ירקוד באוויר.
ונילי רק חשבה: תסתכל עליי, יונתן, עליי. גם אני נעשית משוונית, הבילה ורותחת. אין לי שקט.

הגשם לא מפסיק לרדת, הזמן זמן טרום־מגפה, וכשיונתן אומר שלא בטוח שהוא אוהב אותה, אולי הוא רק רגיל, נילי הפגועה מחליטה שלא להצטרף אליו לשבתון בארה"ב ונשארת לבד בבית בחיפה, ערה בלילות וחסרת מנוחה בימים. באחד מהימים האלה, כשהיא מפנה ארגזים ישנים, היא נתקלת במחברת של המשורר הנודע ע׳ נפתלי.
עשרות שנים קודם לכן היא גנבה אותה ממנו. אבל גם הוא גנב משהו ממנה.
חשמל באוויר הוא רומן קולח, רגיש ומעורר מחשבה, על אהבה, שירה וביטוי עצמי.
זהו ספר הפרוזה השני של איריס רילוב, פסיכולוגית קלינית, מתרגמת, משוררת וסופרת.