"המזונות הארציים" הוא אחת היצירות הידועות והמכוננות בספרות הצרפתית המודרנית, מקור השפעה והשראה לדורות של קוראים, של  אנשי רוח ומחפשי דרך.

אנדרה ז׳יד(1951-1869)  לימים מבכירי סופרי צרפת אך בעת כתיבת הספר עדיין סופר בתחילת דרכו, יצר שילוב שאין לו אח ורֵעַ, בין שירה לפרוזה ובין סוגות ספרותיות שונות. בעקבות החוויות והתמורות שהתחוללו באותן שנים בחייו – מסעותיו לצפון אפריקה, התרחקותו מן הנוקשות הנוצרית שעל־פיה חונך בנעוריו, והגילוי המתפרץ של מיניותו – כתב ז׳יד מעין ״אוונגליון חדש״, המנון לשחרור הרוח והגוף. מתוך מבט תמים ואירוני כאחד הוא לוקח תלמיד דמיוני, נתנאל, למסע חניכה בין נאות המדבר של הסהרה ובין נופי הכפר של חבל נורמנדי, בין תחנות אוטוביוגרפיות ובין חוויות מפרי דמיונו, בין הספרות הקלסית של יוון ורומא ובין שירת פָּרַס ופסוקי הברית החדשה.

זהו התרגום הראשון של "המזונות הארציים" לעברית מאת ניר רצ׳קובסקי, אשר גם הוסיף הקדמה לספר.