אהבה בימי כולרה

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה.
האהבה לכל פניה וצורותיה, מחלת האהבה וסימניה, אהבת צעירים ואהבת מבוגרים ואהבת זקנים, חיי הנישואין לסבכיהם, האלמנות וההתחדשות והקימה ממנה, ועוד כהנה וכהנה משמחות האדם ומיגונותיו - כל הדברים העתיקים האלה נראים כחדשים כשהם אמורים לפי דרכו המיוחדת של גבריאל גרסיה מארקס, והכל על רקע של תרבות קאריבית ססגונית, בארץ למודת מלחמות אזרחים שמתקשה להידחק ולעבור מן המאה התשע עשרה אל המאה העשרים.