בשוליו הדקים של האור

"נו, תאכלי, שלא יתקרר," אמרה עליזה. ביס ראשון. פיצוץ של אושר לא מוכר בתוך הפה. ברגע הכל נרגע בי, וחמימות של נחמה לא מוכרת פשטה בעצמותיי. אני חושבת שאם הייתי יכולה, הייתי בוכה אל תוך הקערה, דמעות של רפיון וכניעה.

*

כרמית קשה עם כולם; היא כועסת על אימה, מסתירה דברים מבעלה וחסרת סבלנות כלפי בתה הבכורה, ובכל זאת היא מעוררת דאגה וחיבה. כי כרמית פצועה, סוחבת פצעי אם ואב שלא נחבשו ולא הגלידו, וגם כאב עצום על בן אחד, שגדל ברחם, נולד שקט והתאדה אל האין־סוף.

כרמית מסתירה מהעולם ומעצמה את הפצעים והכאב. אבל יום אחד קורה דבר שבעקבותיו היא נאלצת להיישיר מבט למציאות ולצאת למסע אחר אפשרות של ריפוי, וגם אחרי מירי – שלמדה איתה בתיכון וראתה לה לתוך הפצע.

בשוליו הדקים של האור הוא סיפור מעורר הזדהות על בנות ואימהות שביניהן חומה, שכתוב באומץ, בחמלה ובהומור.

לידר הראל היא מטפלת דינמית בשילוב פסיכודרמה ומיינדפולנס, סופרת ומרצה בבתי ספר. ספרה הראשון, ״לא מדברות עם אנה״, זכה לשבחי הביקורת. בשוליו הדקים של האור הוא ספרה השני.