חיינו מורכבים משפע של פרידות. פרידות קטנות, יום יומיות, שאחריהן באה התקשרות מחודשת: פרידה לשנת לילה, גמילה מיניקה, פרידה מחיתולים, בגן, בלכתנו יום יום לעבודה ופרידות מורכבות יותר שמזמנים החיים, מעבר דירה, גירושים או פטירה של אדם קרוב.
מכל פרידה יכולים לצמוח קשיים או רגעים מכוננים, המשפיעים עלינו בחיינו כבוגרים.
עיבוד הפרידה הוא תהליך של פרידה והתפתחות, שבו אנו משחררים ונפרדים מחפץ או מאדם, בידיעה שייצוגו שמור בתוכנו. ככל שאנחנו יכולים למצוא את המוכר לנו בתוך החדש, כך יש לנו יכולת טובה יותר לנהל את הפרידות שלנו.
להיפרד בשלום זורק אלומת אור ע ל החששות מפרידה שכולנו גוררים איתנו, במודע או שלא במודע, ומבלי דעת מעבירים אותם לילדינו. התבוננות היא חשובה ומהותית שכן פרידה והתחברות הן בסיס המוצא לתהליכים רבים בחיינו, שכבוגרים נמצא עצמנו מתמודדים עימם.
ד"ר רוני סולן, פסיכואנלטיקאית, פסיכולוגית קלינית, מרצה מוערכת, מחברת הספר חידת הילדות (מודן 2007) ו-׳The Enigma of Childhood׳ (קארנק 2016).
שולה מודן, פסיכותרפיסטית, מוכרת מספריה הרבים, בהם ליאור בכה כשאמא הלכה, איפה גברת זרת, בישולה והרומן מסיבה לילדות טובות.