רובנו חונכנו מלידה להתחרוֹת, לשפוט, לדרוש, לאבחן, לחשוב ולתקשר במונחים של מה "בסדר" ומה "לא-בסדר" אצל זולתנו ואצלנו. במרבית המקרים, הרגלים אלה חוסמים את ערוצי התקשורת שלנו וגורמים אי-הבנות ותסכול, אצלנו ואצל בני-שיחנו. במקרים הגרועים יותר מובילים הרגלים אלה לכעס וכאב ואף מביאים לאלימות. למרבה הצער, אפילו האנשים בעלי הכוונות הטובות ביותר מייצרים סכסוכים מיותרים מבלי להתכוון לכך.

אז איך אפשר להגיד את הכאב שלנו – בלי להאשים? לבקש – בלי לדרוש? לשמוע ביקורת – בלי לקחת את זה אישית? האם אפשר ללמוד מחדש להקשיב? לזהות את מה שנמצא מתחת למלים, מעבר להתנהגויות? לגלות את הצרכים העמוקים שמתחת למחשבות? לפענח את מה שהלב שלנו מספר, והמוח שלנו מטשטש?

תקשורת מקרבת לא-אלימה תעזור לכם: