הבנאליות של האהבה

הבנאליות של האהבה/סביון ליברכטהמחזה מגולל קורות קשר בן חמישים שנה בין מרטין היידגר, מגדולי הפילוסופים הגרמניים של העת החדשה שהיה חבר המפלגה הנאצית, לבין חנה ארנדט, יהודיה ילידת גרמניה שעזבה את גרמניה עם עליית היטלר לשלטון, השתקעה בארה"ב והתפרסמה כתיאורטיקנית של הפוליטיקה. בשנת 1924 התחילה פרשת האהבה הסודית בין הסטודנטית בת ה-18 לבין המרצה הנשוי בן ה-35. הקשר ביניהם נפסק ב- 1933, חודש לאחר המלחמה ונמשך עד למותה של ארנדט ב-1975.בעולם היהודי היתה ארנדט שנויה במחלוקת בשם דברים שפירסמה בספרה "אייכמן בירושלים = הבנאליות של הרוע" שבו סיקרה את משפט אייכמן בשנת 1961.דרמת היחסים של ארנדט והיידגר חובקת את תשוקת החשיבה ותשוקת הלב ומאירה את הבעייתיות המיוחדת במתח שבין יהודי גרמניה לתרבות הגרמנית. מתוך הביקורות= = = = = = =צבי גורן אתר "הבמה":... המחזה המרתק של סביון ליברכט, שמעלתו הגדולה ביותר היא בחיבור בין מחזה בדיוני למחזה היסטורי, ובבהירות המשרתת היטב את כוונתה לסקרן את הקהל ביחס לפרשת אהבה המייצגת משהו רחב וגדול פי כמה – יחסי היהדות עם הגרמניות...מיכאל הנדלזלץ "הארץ": חוכמתה של ליברכט כמחזאית היתה לעסוק בנושאים הגדולים האלה דרך סיפור האהבה הבנאלי של הפרופסור והתלמידה, אהבה שחזקה מפוליטיקה. וזוהי חוכמה, כי כוחו של התיאטרון הוא בהצגת מציאות בימתית בנאלית לכאורה, והפיכתה לשקופה, כדי שהקהל יוכל לראות מעבר לה. זה מצליח בהצגה זו מעל ומעבר, בעיקר בזכות השחקנים... אבל אולי החשוב מכך: ליברכט יודעת להתרכז בפרט, שבתיאטרון, מאפשר במוחשיות שלו להבהיר דברים ששעות רבות של קריאת טקסטים פילוסופיים היו מערפלות עד קצה גבול ההבנה. הפגישה הראשונה בין היידגר, הפרופסור הגרמני הנערץ, אז בן 38, נשוי ואב לשניים, ובין ארנדט, סטודנטית יהודייה מבריקה בת 18, מתרחשת בבקתת הרים של חבר ללימודים של חנה, סטודנט יהודי (דמות בדויה). כשהיידגר מרים בהיסח דעת כרית מן המיטה (שמשמשת אף היא רהיט רב משמעות, אם כי כמעט ללא שימוש בהצגה) הוא מוצא תחתיה פטיש, שחנה הסתירה שם במבוכה כשסידרה את המקום לקראת הפגישה הראשונה, עדיין בתוך העמדת פנים של מפגש מורה-תלמידה.