סואץ אינה סטלינגרד

נחום נולד בשנת 1940 בעיירה זאכו שבחבל הרי כורדיסטן שבצפון עירק. בשנת 1951 עלה עם משפחתו לישראל ששהתה במעברת ׳קסטל׳ ואחר כך במעברת ׳מקור חיים׳ בירושלים עד סוף 1955.
בעל 2 תאריך B.A. בכלכה ובמדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל 2 תאריך M.A. במדעי החברה ובמדע ואומנות הצבא בארה״ב.

במלחת ששת הימים פיקד על פלוגת טנקים בחטיבה 7 ובמלחמת יוה״כ על גדוד טנקים 433 בחטיבה 500. אחרי המלחמה היה למפקד חטיבת טנקים, סגן מפקד גייסות השריון ורמ״ט פיקוד מרכז, במלחמת שלום הגליל שימש כסגן מפקד גיס 479.
על לחימתו העיקשת במלחמת יוה״כ מקרבות הבלימה ועד לקרב הנוראי בעיר סואץ עוטר בעיטור העוז.

הספר מתעד את לחימת גדוד הטנקים 433 עליו פיקד נחום מתחילת הלחימה ועד לקרב האחרון בה, מביא ממקור ראשון את חווית המפקד שנקלע למצבים ודילמות בלתי אנושיים.
הגדוד ספק 138 נפגעים, 34 הרוגים, כל שדרת הפיקוד נפגעה, 2 סמגד״ים נפצעו, 16 מפקדי פלוגות התחלפו, מתוכם 12 נפגעו, אך דבר לא עצר את נחישות הגדוד להמשיך ולהילחם עד לקרב האחרון והנוראי ביותר במלחמת יוה״כ, הקרב על העיר סואץ. למרות המכה האנושה שפגעה במחצית מלוחמי הגדוד, המשיכו נחום ואנשיו לחתור קדימה עד להשלמת המשימה במלואה.

מתוך ההקדמה של רב־אלוף (מיל׳) אהוד ברק, לשעבר, רמטכ״ל ראש הממשלה ושר הביטחון: ״ספר עמוק ומבריק, מרתק וסוחף, זורם, קולח ומעורר מחשבה. מצליח להנגיש ולהאניש תופעות לא אנושיות של מלחמה והרג, תעוזה והקרבה, נחישות ודבקות במשימה. הספר עשיר בעדויות של לוחמים, המתארות את המצבים הבלתי נתפסים שחוו בגופם ובנפשם... נחום ולוחמי 43 ראויים שיהיו לנו לדוגמה ולמופת על עוז הרוח והאומץ, היוזמה והתושייה, תעצומות נפש וההקרבה, שיקול הדעת ועוצמת אדם נפלאה שגילו לאורך כל המלחמה״.