אנדיורנס

“הם היו לבדם, לכודים בלב הים האנטארקטי הקפוא. כמעט שנה חלפה מאז יצרו קשר כלשהו עם הציביליזציה. איש בעולם החיצון לא ידע על מצוקתם, וּודאי שלא נודע לאיש מקומם. לא היה להם משדר שבעזרתו יכלו להודיע היכן הם. ואפילו יכלו לשדר אותות מצוקה, ספק אם צוות חילוץ כלשהו היה יכול להגיע אליהם. חומרת מצבם הייתה בהירה כאור היום: אם יש בדעתם להיחלץ, יהיה עליהם לעשות זאת בכוחות עצמם.”

באוגוסט 1914 יצאה המשלחת הטראנס-אנטארקטית המלכותית הבריטית, בראשות חוקר הקוטב ארנסט שקלטון, במטרה לחצות את יבשת אנטארקטיקה במסע רגלי ממערב למזרח. בינואר 1915 , לאחר חצייה מתישה של אלפי קילומטרים של ים קפוא, ובמרחק של יום אחד בלבד מיעדה, נלכדה ספינתם, האנדיורנס, בתוך שדה קרח. במשך עשרה חודשים נסחפה האנדיורנס הלכודה לכיוון צפון-מערב, עד שנמחצה ורוסקה לבסוף על ידי הקרח. אבל עבור שקלטון ואנשי משלחתו הייתה זו רק תחילתו של מסע הישרדות, אחד הקיצוניים והמסעירים בתולדות האנושות.

אנדיורנס, רב-המכר שהפך לקלאסיקה, הוא מסמך היסטורי מרתק ומסעיר המתאר אודיסיאה העולה על כל דמיון. בהתבסס על יומנים ועל ראיונות עם אנשי המשלחת משחזר אלפרד לנסינג את המסע הנורא בְּספר הנקרא בלב פועם. במרכזו ניצבת דמותו של ארנסט שקלטון, חוקר שעמידותו ומנהיגותו הגדירה מחדש את המושג “גבורה”, ושכנגד כל הסיכויים שרד את המסע והחזיר הביתה את כל עשרים ושבעת אנשי צוותו.