ספר זה עוסק בגורלם המר של יהודי אירופה בימי שלטונו של היטלר. התיאור מבקש לשזור אלה באלה את הנסיבות הכלליות שהזמן גרמן; את כוונותיהם ומעשיהם של הנאצים כלפי היהודים; את מצבם, גורלם והתנהגותם של קיבוצי היהודים למן ערב תקופת הרדיפות ועד סופה; את טיב היחסים בין היהודים ובין העמים שבקרבם ישבו; את גישת אומות העולם לבעיית היהודים לפני המלחמה ובזמנה; ואת תגובותיהם ומעשיהם של היהודים בעולם החופשי. הספר מעלה אפוא תמונה מקיפה במידת האפשר של אותה תקופה הרת גורל בתולדות עמנו, וזאת מתוך ההכרה וההרגשה כי דרושה לנו, ובעיקר לדור הצעיר, הצגה כוללת של האירועים המבוססת על ניתוח היסטורי של הזמן לפרקיו.
מהוּת השואה והתפתחותה קשורות זו בזו, וניתן להסיק על המהות רק על־פי שלבי ההתפתחות. לכן נדונו סוגיית הנאצים וסוגיית היהודים כל אחת בפני עצמה ובפעולתן זו על זו. הגרמנים אינם הפועלים הבלעדיים והיהודים אינם תמיד הנפעלים. התפיסה "הלכו כצאן לטבח" הִנה סטריאוטיפ שהנאצים התכוונו אליו בביצוע השואה, והוא נותר בתודעת הדור כאחת מתוצאותיה ההרסניות של השואה. בעיקרו מבקש הספר להשמיע את קולו של האדם היהודי, שנקלע אל מאורעות שאין לו שליטה עליהם – האדם הנפחד, הנאבק, הטועה, המתייאש, הנכנע והמתגבר.

לני יחיל (2007-1912), פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית ולתולדות השואה, נולדה בגרמניה ועלתה לארץ ב1934־.
ספרה הראשון, הצלת היהודים בדניה: דמוקרטיה שעמדה במבחן, התפרסם בעברית, בדנית ובאנגלית, והיה אחד הספרים הראשונים במחקר ההיסטורי של השואה שפורסמו בישראל, וצוין בארצות־הברית כמופת להיסטוריוגרפיה זו. מאז פרסמה עשרות מאמרים בארץ ובעולם על השואה ובעיותיה; הייתה שותָפה לפרויקטים מחקריים של "יד ושם" והרצתה באוניברסיטאות בחו"ל ובוועידות בינלאומיות.