יומנה של רות מאייר

היומן שכתבה רות מאייר בין השנים 1942-1933 הוא רב־תהפוכות, ססגוני ומרטיט לב. עולה ממנו תמונת חיים של צעירה יהודייה בהירת מחשבה, המתבגרת בצל המשטר הנאצי באוסטריה, בורחת לנורווגיה ונאבקת לשרוד כפליטה בארץ זרה.
עם סיפוח אוסטריה בידי היטלר מתפרקת המשפחה: רות נשלחת לנורווגיה ומתגוררת אצל משפחה מאמצת, ואילו האֵם, הסבתא והאחות נמלטות לאנגליה. מכתביה של רות לקרוביה מלאי געגועים, ומשקפים תהליך התבגרות גדוש בתשוקה, בכאב ובאהבת החיים. היא מרבה לצייר, לנתח חלומות ולהתבונן בעולם בעיניים סקרניות של אישה צעירה.
חייה של רות כפליטה סוערים ומטלטלים: המפגש הגורלי עם המשוררת הנורווגית גוּנבוֹר הוֹפמוֹ ומערכת היחסים האינטימית בין השתיים, לבטים של זהות, אשפוז בבית חולים לחולי נפש ונסיונות נואשים להתפרנס כדוגמנית לציירים ופסלים. ברגישות, באינטליגנציה ובכישרון ספרותי יוצאי דופן עוסקת רות בשאלות קיומיות ומנסה לחוות את חייה במלואם מתוך ידיעה שלא יאריכו ימים.
יומניה הגנוזים של רות רואים אור בליווי ציורים פרי מכחולה, תצלומים ומסמכים שנמצאו בעזבונה של גונבור הופמו לאחר מותה.