דמו הותר

"האווירה הציבורית היא של התרת דם. השתלחות והתלהטות. יכול לקום אדם, לאו דווקא מוכר, לאו דווקא מתנחל, ולעשות מעשה. אנו מסמנים גורמי סיכון פוטנציאליים על סמך התבטאויות או על סמך ההערכות. אנו מרכיבים רשימות ואלבומים של גורמי סיכון. אני בפירוש מודאג, אני סבור שהאווירה יכולה לייצר מתנקשים שאינם מוכרים לנו כיום".

את הדברים הללו אמר בדיון מיוחד ראש האגף הלא-ערבי בשב"כ, חזי כאלו, שבוע לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

יותר מ-25 שנה לאחר הרצח חוזר כאלו לתקופה הנוראה שקדמה לרצח, לתקדימים ולהסתה שאפשרו אותו ולעשרות הדוחות המודיעיניים, שנחשפים כאן לראשונה ומלמדים כמה התרעות ניתנו – וכמה מעט יושם בפועל.

בספר, שמביא לראשונה את גרסת אגף לעניינים לא ערביים לרצח, נוגע כאלו בכל הסוגיות שהסעירו את מדינת ישראל – מהפעלתו של אבישי רביב ("שמפניה") ועד הפעולות העלומות שננקטו והיו אמורות למנוע מהנורא מכול להתחולל.

חזי כאלו שירת בשב"כ במשך 25 שנה בתפקידי מטה ובשורות תפקידים בכירים, בהם ראש האגף לעניינים לא ערביים וראש אגף משאבי אנוש והדרכה. לימים פרש, שימש סמנכ"ל משאבי אנוש, תכנון ומידע בשירותי בריאות כללית ומנכ"ל בנק ישראל במשך 12 שנה.

הוא נשוי לעליזה, אב לשלושה ומתגורר בכוכב יאיר. זהו ספרו הראשון.