ואולי נתראה עוד
דוד אסף
מה ידוע לנו על עולמם של ילדים יהודים בפולין בין שתי מלחמות העולם? מה הרגישו, רצו וחשבו? כיצד הבינו את חייהם וכיצד דמיינו את עתידם? המעט שידוע לנו סופר ותועד על ידי מי שאינם ילדים: הורים, מחנכים, ומי שבגרו והביטו על ילדותם ממרחק הזמן והמקום. קולם האותנטי של הילדים עצמם לא הגיע אלינו כמעט.
אוצר שהתגלה באקראי, צרור של עשרות מכתבים ששלחו בשנים 1935-1934 ילדים וילדות כבני עשר, תלמידי בית הספר 'תרבות' בעיירה נוֹבִי-דְּבוּר, אל מורם שעלה לארץ ישראל, מספר את סיפורה של כיתה אחת בבית ספר אחד בפולין.
אגב ניתוח רגיש ומעמיק של המכתבים נפרש גם סיפורה של רשת החינוך הלאומית-ציונית 'תרבות', שהדיבור בעברית והחיים החלוציים בארץ ישראל היו בראש מעייניה.
הספר – פרי עבודתם המשותפת של חוקר תולדות יהודי מזרח אירופה ושל חוקרת תרבות הילד – כולל צילום ופענוח מלא של כל המכתבים, ויש בו עדות עשירה ומרגשת לעולמם האישי של הילדים, בבית, בכיתה וברחוב, לעולם שהיה ואיננו.
משלוחים לכל הארץ - חינם עד הבית, בקנייה מעל 299 ש”ח
איסוף ספרים מהסניף בחינם
-
הזמנתם והתחרטתם?
החזרות והחלפות עם שליח עד הביתעלות החלפה - 40 ש"ח
עלות החזרה - 25 ש״ח
-
שליח עד הבית:
בקניה מעל 299 ש"ח - משלוח חינם
זמן אספקה – בין 4-8 ימי עסקים
איסוף עצמי - בחינם:
האיסוף יתבצע מחנות ההוצאה: כנפי נשרים 13 ירושלים
אם אתם קוראים את המילים האלה
שלמה קווס | רחלי פלנט־רוזן
