500 שנות קולוניאליזם

בשנת 1500 כיסו מדינות אירופיות כ-10% משטח היבשות בעולם, ומנו כ-16% מאוכלוסיית העולם. בשנת 1913 שלטו שמונה אימפריות אירופיות על כ-65% מכלל השטח והאוכלוסייה, והניבו כמעט 80% מהתוצר הכלכלי העולמי. בשנת 1500 היו כמעט כל הערים הגדולות בעולם במזרח, אבל בשנת 1900 כמעט כל הערים הגדולות היו במערב. השתלטות אימפריאלית על מדינות ועמים לא אפיינה רק את מדינות אירופה בטווח הזמן המדובר. האשורים, הפניקים, העות'מנים, ההונים, הטאטרים ואחרים עסקו בבניית אימפריות תוך כדי כיבוש וקולוניזציה. המאפיין העיקרי שמייחד את השתלטותן של אימפריות על שטחים חדשים לאחר המאה ה-15 הוא היעדר רצף יבשתי. לצורך השתלטות על שטחים מרוחקים נדרשו מסעות ימיים ארוכים, באמצעות כלי שיט משוכללים ומכשירי ניווט ימי חדשים. הכיבוש האירופי במחצית השנייה של המאה ה-15 החל במסעות הגילויים והכיבושים של פורטוגל וספרד לאורך חופי אפריקה המערבית, וכן באסיה ובאמריקה. במאה ה-17 הצטרפו אליהן הולנד, בריטניה וצרפת, ובסוף המאה ה-19 הצטרפו למסעות הכיבוש הימיים בלגיה, גרמניה ואיטליה, וכן ארה"ב ויפן.

500 שנות קולוניאליזם מתאר את קורות עלייתן ונפילתן של האימפריות הקולוניאליות הגדולות בעולם, מהמאה ה-16 עד המאה ה-20, באמריקה,באפריקה ובאסיה. הספר מציג סוגיה המשתרעת על פני רוב שטח כדור הארץ, נמשכה כ-500 שנים, והיו לה תחומי השפעה כלכליים, חברתיים, פוליטיים, תרבותיים ודתיים. בין השאר נידונים בספר הנושאים הבאים: כיצד הפכו ספרד ופורטוגל לאימפריות ענקיות ועשירות במהלך המאות ה-16 וה-17, אבל איבדו את רוב האימפריות שלהן במהלך המאות ה-18 וה-19; כיצד הפכה בריטניה במהלך המאות ה-18 וה-19 ממדינת אי לאימפריה הגדולה בעולם שבה "השמש לעולם אינה שוקעת"; כיצד שלטו מדינות אירופה על הודו ועל סין בעלות המסורת התרבותית והמדינית המפוארת, עד למאבקן העיקש להשגת עצמאות נגד השלטון הקולוניאלי;כיצד הניחו מהגרים יהודים בשלהי השלטון העות'מני והמנדט הבריטי את היסודות להקמת מדינת ישראל, תוך כדי מאבק נגדן, נגד מדינות ערב ונגד האוכלוסייה המקומית