בוקר שבת אחת, חודש לפני המלחמה, בחדר שלנו בשאר ישוב, הערתי את דונה ומסרתי לה מכתב קצר ממני. משום מה היה לי חשוב לא להסתפק בשיחה בעל פה. ביקשתי שתכיר את הערכת המצב שלי: חטיפה תבוא ומלחמה תבוא - אני מדבר על רעידת אדמה שתזעזע את כל חיינו. כתבתי לה גם: "תזכרי שהיה לנו טוב"...

*
באגף השיקום, ד"ר עזריה בודק את התיק שלי, בוחן את פצעי.
"פציעה קשה," הוא אומר. איני מגיב.
"פציעה קשה," הוא שב ואומר, ואז מישיר מבט ושואל, "מהם היעדים שלך? למה תרצה להגיע בשיקום?"
פתאום, בהבזק של רגע אני מזקק את תמצית הווייתי.
"אני," אני אומר לו בנחרצות, "אני רוצה לירות, לחבק ולכתוב."

*
כוח של לוחמי "שלדג" מסתנן במהירות בין עמדות אויב, בדרך אל מתחם החיזבאללה בראש ההר.
"גל, עמוד במקום." משהו בקול המגיע מן המפקדה, אומר לי שנחום מתוח, מוטרד.
"מה קרה?"
"הניחו לך מארב, ממש לפנים, אל תזוז, גל!"
זיעה קרה שוטפת אותי, אני מביט סביב, מתייעצים.
"ממשיכים," אני מחליט. מעדכן את החפ"ק, קם ומסמן לכוח לנוע אחרי.

*
'סיפור אהבה סיפור מלחמה' מספר על נעורים במדים, על מבצעים נועזים בשטח אויב, על בדידותו של מפקד במלחמה, על ערכים ועל משבר ערכים. סיפור קולח ומרתק על מסירוּת, על הקרבה, על זוגיות ומשפחה תחת אש.

תא"ל (מיל') גל הירש, יליד 1964, נשוי לדונה, אבא של מאורי, עופרי וניר, הקדיש את חייו להגנה על מדינת ישראל.
הוא פיקד על יחידות צנחנים, על "שלדג" - יחידת הקומנדו של חיל האוויר, והוביל לוחמים במבצעים שחלקם עדיין עלומים. ב-1998 נפצע קשה ממארב מחבלים, עבר שיקום ארוך, ושב לשרת, למרות נכותו הקשה.
בהמשך תיכנן את מבצע "חומת מגן" ולאחר שפיקד על בית הספר לקצינים מונה למפקד אוגדת הגליל. בתום מלחמת לבנון השנייה נאלץ לסיים את שירותו. יותר מאוחר ציינה ועדת וינוגרד כי התפיסה המבצעית שיזם הירש "הצביעה על הבנה נכונה של האיום [חטיפת חיילים] ומשמעויותיו, ועל היערכות מחשבתית ראויה מולו". עוד קבעה הוועדה כי במלחמה, אוגדת הגליל ביצעה את משימות ההשתלטות שלה על שטחים בהתאם למתוכנן. למרות ההערכה כלפיו כאחד הבולטים והמקוריים ממפקדי צה"ל, נאלץ לפרוש לאחר מלחמת לבנון השנייה.
הירש הוא בוגר אוניברסיטת בר-אילן בלימודי המזרח התיכון ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת ת"א.