"ביודענו שכל בני משפחותינו הושמדו, ולחיים בין כה לא יהיו כל טעם ועתיד, הרי רק הרעיון לראות בנפול האויב הכניס בנו את רצון החיים. הסיסמא הייתה: לחיות רק יום אחד אחרי מפלת גרמניה ולנקום את דמנו, ואז תפקידנו נגמר בעולם הזה."
לאחר שאיבד את משפחתו בשואה ניהל יוסף אנגל חיים עשירים: עלה לארץ לבדו, נלחם במלחמת העצמאות, מצא את אהבת חייו, עבר לאמריקה, הפך לאיש עסקים מצליח, הקים משפחה - ושתק. ילדיו ידעו כי עם אבא אפשר לדבר על כל דבר, מלבד על התקופה "ההיא".
בגיל 78, שעות בודדות לאחר שאשתו האהובה נפטרה, נגדע במפתיע גם פתיל חייו. במהלך השבעה, מצאה בתו של יוסף במגירת שולחן העבודה מעטפה חומה ועבה. מאות הדפים שבה חשפו סיפור עדות צלול, סוער ומרתק הכתוב ביד אמן, על השנים המושתקות בהן עבר על בשרו את מאורעות השואה.
דפים אלו הפכו לספר שאתם מחזיקים כעת בידיכם.
במבט רגיש וחד, מגולל אנגל את קורותיו מהיום בו הופיעו לראשונה בשמי פולין מטוסים גרמניים, דרך האקציות והגירושים הראשונים ועד לשנות נדודיו בין 12 מחנות ריכוז והשמדה. האכזריות היום-יומית, ייסורי הנפש, הרעב והייאוש מעורבים בתיאור מפוכח ואנושי של האמונה, גדולת הנפש וטוב הלב שהתגלו גם בגיהינום עלי אדמות. לאחר שניצב אל מול פני הרשע נשבע היהודי המעונה שוב ושוב: הוא לא ייתן להם לנצח.