אנחנו לא בקונצנזוס

ב־7 באוקטובר 2023 נפרצה החומה המקיפה את קיבוץ כרם שלום, ומחבלי החמאס פרצו אל תוך הקיבוץ הקטן. כיתת הכוננות של הקיבוץ ניהלה קרב גבורה עם המחבלים ומנעה את השתלטותם על המקום. שניים מאנשיה נהרגו בקרב, אך הקיבוץ ניצל.

המחבלים פרצו את החומה במרחק של 120 מטר מחלון הדירה שבה התגוררנו רעיה ואני בכרם שלום של שנות השבעים. באותן שנים היינו הולכים בחולות מערבה וחוצים את הגבול כרצוננו. האֵקוֹנוֹם של הקיבוץ היה קונה בשוק בעזה כדי לחסוך בתקציב המטבח; את האורחים מאנגליה היינו נוהגים לקחת למסעדת הדגים באל עריש; עלי מחאן יונס שניהל את קבוצת הבניין היה אז חבר קיבוץ לשם כבוד; ובחופי צפון סיני הזהובים של דקלה בחבל ימית או שייח' זוויד היינו רוחצים בעירום.

אבל כרם שלום של שנות השבעים, אי קטן וירוק של עובדי אדמה ושוחרי שלום בגבול רפיח בנגב המערבי, נעלמה זה מכבר. אנשיה, בני קיבוץ ובוגרי תיכונים תל אביביים שניסו ללכת כנגד הזרם בחברה הישראלית, אינם חיים בה עוד מזה שנים ארוכות. רק זיכרונה כאגדת שמאל מדברית ממשיך לחיות אחריה ומדליק ניצוצות בעיני מי שחושב שאפשר גם אחרת.