דרדלה לחיבורים 2

״30 שנים של כדורגל זה מטורף, זה לקום כל יום להרפתקה חדשה שלך תדע איך תיגמר. אתה יכול לאכול דג מרוקאי עם חלה בארוחת שישי אצל חמותך ביבנה, ולחם קל עם ריבת חרובים בארוחת שישי הבאה בקראקוב הקרה. הכדורגל לקח אותי למקומות שלעולם לא הייתי מגיע לבד, אלא אם כן היו עושים טיול גיבוש לכל עובדי הקצבייה שבה הייתי עובד".

בניגוד לאזהרות מצד מקורביו, ולמרות התרעות מודיעיניות של בכירי עולם הספרות, התעקש מאור מליקסון להוציא לאור את דרדלה לחיבורים 2 – שובו של המיסניק. 

בספר זה כותב הכדורגלן לשעבר, איש הצוות בהווה והסופר הכושל לעתיד, על התגובות לספר הראשון, המעבר ממשחק לאימון, ההבדלים בין הכדורגל של היום לזה של פעם, מדוע לא רצה להיבחן במנצ'סטר סיטי, האם אלי דסה הכשיל אותו, מדוע עזב את בית"ר, ומה הדרך הטובה ביותר של הורה להרוס לילד שלו את הסיכוי להיות כדורגלן. 

בנוסף מביע מליקסון את דעתו המיותרת על פרשני כדורגל ושופטים, מסביר אילו תכונות נדרשות מכדורגלן מצליח, חושף לראשונה את ההתמודדות שלו עם הנכות והפוסט טראומה, ומגלה את סודו - איך שומרים על עור פנים נקי ומלא ברק.

זהו ספרו השני וניסיונו השני של מליקסון לגזול מכם 88 שקלים. נכון לכתיבת שורות אלה הוא עדיין יליד 1984, עדיין נשוי לטל, עדיין אב לשלושה ועדיין כריזמטי כמו הגמד מגולדן אקס.

הביקורות מקללות

בוט, פייסבוק: ״ליצן, במקום להתרכז בעבודה שלו הוא עסוק בלכתוב ספרים״

מיסניק כלשהו, אינסטגרם: ״תפסיק לכתוב שטויות. חצי גמר הגביע של 15\14 היה מול עפולה, לא אחי נצרת, מאכזב״

בחור עם תמונת פרופיל של מלפפון, טוויטר: ״מאור היפסקתי ליקרו אחרי עשר עמודים הספר אל הפנים יאפס רק מכבי״

אורן חזן, לינקדאין: קזינו? פוקר? זה ספר על כדורגלן לשעבר או נרקומן בהווה?״