התלכדו בסערה חוסן ציוני לימי מלחמה

מלחמה קיומית היא קרחון.

על פני השטח, ברור יחסית מי האויב, מי אנחנו, מה צריך לעשות ואיך לעשות את זה. אך בעומק, מתרחשים תהליכים כבירים. במישורים הסמויים מן העין, מתחולל מאבק איתנים על עיצוב המציאות, בדומה למאבק תת הקרקע, במנהרות הפרושות תחת עזה. חלק עיקרי ממאמץ המלחמה מצוי בעולם הרוח, ועיקרו בינינו לבין עצמנו. זו חזית כאוטית, המשפיעה לטוב ולרע על החוסן שלנו. 

וגם כיום, במלאות שנה למחלמה, זהו מרחב חדש של "חוסן ציוני" הממתין עדיין לבירור ולהמשגה. 

אסופה זו, שנכתבה לקראת יום השנה למלחמת "חרבות הברזל" פועלת במרחב עומק זה. מאמריה מתמודדים עם השאלות שמעלים צעירים ומחנכים בעת הזו בתצורות שונות:

מה באמת (אבל באמת, בעומק, בהיסטוריה שלנו) קורה כאן בכלל?

על מה נלחמים?

איך קמים? מה הם הכוחות הערכיים והמנטליים שניתן לפתח להתמודדות עם המצב? 

מה המשימה שלנו עכשיו? 

האסופה נכתבה על ידי אנשי רוח, מחנכים, מפקדים ואנשי מעשה, מתחומים שונים ותפיסות מגוונות. היא נובעת מתוך עולמם של מחנכים וצעירים, ואליהם. 

האסופה מצביעה קדימה, אל פרק ציוני חדש ומלהיב בתולדות עמנו. ואל הייעוד והשליחות של דור התקומה. אתם, אנחנו.

בין הכותבים:

אלוף במיל' גרשון הכהן, פרופ' נורית גוברין, יואל זילברמן, און ריפמן, יעקב נוקד, יואב שורק, יאיר רגמון, טליה שניידר, איתן בן צבי, עינט קרמר ואחרים.